דב הלברטל. צילום: שלומי כהן
משחר ילדותי, באורוגוואי וארגנטינה, חונכתי לאהבת כל אדם באשר הוא, לכבד כל נברא בצלם אלוקים, גם אם הוא לא יהודי. גם כאן בארץ, עוד בבית יסודי של המזרחי, למדתי עם בני כל המגזרים. אחד מידידי נעורי, שהיה בא גם לביתי, היה הרב רפי פרץ, מרוקאי.
שנים רבות לא ידעתי בכלל מה המשמעות של ספרדי או אשכנזי. בחוץ לארץ למדנו להבדל רק מהגויים, אבל נהגנו גם בהם בכבוד ובנימוס רב. גם הם הגויים, בני אותו האלוקים.
אני מאמין שרבים מתלמידי, בפרט באקדמיה, שהכירו אותי אישית, וביניהם מזרחיים רבים, יעידו על הכבוד והשוויון שאני רוכש לכל איש ולכל אשה באשר הם. אני לא יותר טוב מאף אחד מהם. במובן העמוק ביותר של המוסר היהודי, אין בי חלילה וחס תחושת התנשאות על אדם יהיה אשר יהיה. כל בני האדם נולדו שווים.
לא באתי לכתוב כל זאת חלילה כדי להאדיר את עצמי. רק מפני שטף של תגובות על טור קודם, שלמקרא ולמשמע הנכתב בהם, דברים קשים מאוד, המשקפים פגיעה ברגשות בני אדם, הבנתי שמחובתי להבהיר.
אז כך. בטור נשוא הדיון, כתבתי אך ורק נגד המזרחיים העומדים בראשות מפלגת העבודה. אך ורק נגדם. באותו טור עצמו הדגשתי שאין לי חלילה כל דבר נגד מזרחיים ככאלה, כדוגמת שקד והרב פרץ, העומדים בראש איחוד הימין.
ולמה יצאתי נגד ראשי העבודה בהדגשה של מזרחיותם? כי המועמדת במקום עשר במפלגה השתלחה באשכנזים והשפילה את כולם, והם, ראשי המפלגה, דווקא בהיותם מזרחיים היו צריכים לגלות רגישות גדולה ולגנות אותה בתוקף. מאחר ובשום אופן לא הסכימו לומר עליה אפילו מילת ביקורת, הבנתי שאין להם שום רגישות לכבודם של בני אדם שאינם מזרחיים, כי הרי ככלות הכל, גם האשכנזים בני אדם.
לכן יצאתי בקריאה לאשכנזים שלא לבחור במפלגת העבודה, שלא מסכימה בשום אופן לגנות גזענות. גם בראיונות מאוחרים יותר, בעקבות הטור, לא הסכימה אורלי לוי להגיד אפילו מילת ביקורת אחת על הגזענית שבמפלגתה.
כל מי שקורא את הטור בהגינות, יבין מיד שכתבת אך ורק נגד המזרחיים ראשי מפלגת העבודה, שגילו לצערי חוסר רגישות מחפיר ביחס לבני אדם. אני עדיין עומד על כך.
3 תגובות