"אין כבר מקום במקרר": מיומנו של מתנדב במחלקת הקורונה

הימים אינם ימי שיגרה, וגם הלילות לא.

כמתנדב זק"א תל אביב שפועלים גם בתחום נפטרי הקורונה בארץ, ימים אלו בהם הגל הרביעי בעיצומו ומספר הנפטרים מטפס, הינם ימים עמוסים,
מלבד הטיפול באירועי שיגרה, אני נדרש לטפל גם בנפטרי הקורונה ע"מ שיגיעו לקבורה מהר ככל שניתן.

רציתי לשתף אתכם בחלק מהפעילות שלי הערב,

בשעה 22:00 קיבלנו קריאה אודות אשה כבת 80 המתגוררת לבדה בביתה בת"א, שנמצאה כעשרה ימים אחר פטירתה במצב ריקבון טוטאלי, לקח לנו זמן לטפל בזירה הקשה והמורכבת ולדאוג לכבודה האחרון, כאשר משם לאחר כמה שעות המשכתי לשנע נפטרי קורונה שנפטרו במהלך השבת.

בשעה 4:15 לפנות בוקר הגעתי לבית העלמין חולון, אני פותח את המקרר להכניס את גופת הנפטר ולתדהמתי אין מקום במקרר, חזרנו לימים של הגל הראשון והשני, לא עומדים בעומס, גופות נפטרים ל"ע מונחים מחוסר ברירה בחדרי הטהרה כשהם ממוזגים.

יהודים יקרים, חוסו על עצמכם ועל יקיריכם, בידקו אחר שלומם של כל שכן/ה המתגוררים לבדם שלא ניתקל שוב ושוב במקרים המצערים הללו,
שימרו על ההנחיות, שתפו את הדברים הלאה, ויחד נמנע אובדן חיים.

הכותב בכאב,שמואל ר.
מתנדב זק"א תל אביב