מבקר המדינה במכתב חריג לנתניהו ולרמטכ"ל: לא משתפים איתי פעולה

"התנהלות שעלולה לפגוע בביקורת המדינה" המבקר טוען שצוותי משרדו לא זוכים לשיתוף פעולה עם משרד רוה"מ ועם הגורמים הרלוונטיים בצה"ל

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן שלח היום (רביעי) מכתב מעט חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולרמטכ"ל הרצי הלוי. במכתבו טוען אנגלמן כי צוותי משרדו לא זוכים לשיתוף הפעולה הנדרש בבואם לבחון את אירועי הטבח הנורא בשמחת תורה.

המבקר כותב כי "העובדה שלמעלה מחצי שנה לאחר הטבח וקרוב לארבעה חודשים לאחר שהודעתי על התחלת הביקורת, צוותי העבודה במשרדי אינם זוכים למלוא שיתוף הפעולה הנדרש בקשר לעבודת משרד ראש הממשלה והקבינט המדיני־ביטחוני בכל הנוגע לאירועים ולהליכים שקדמו להם, משקפת מצב לא ראוי מבחינה ציבורית".

אנגלמן לא מסתיר את כוונתו לבקר גם את עבודת הממשלה ושריה. "ההתנהלות האמורה, המעכבת את עבודה הביקורת, אינה מתיישבת עם הוראות הדין, ועלולה לפגוע בעבודת ביקורת המדינה בבואה לבחון את התנהלות כלל הדרגים, ובהם הדרג המדיני, לפני ה־7.10, במהלכו ובתקופה שלאחריו".

המבקר לא מסתפק בתלונה ומבקש מראש הממשלה להורות למשרדו לשתף פעולה. "אבקש אפוא את פעולתך להסרת כלל החסמים לעבודת ביקורת המדינה המפורטים לעיל. ובפרט, אבקשך להנחות את כלל גורמי משרדך להמציא מסמכים לצורך הביקורת ללא כל הגבלה – לרבות מסמכים רלוונטיים מהשנים שקדמו לפרוץ המלחמה, ובחלק מנושאי הביקורת – גם מסמכים מתקופת המלחמה, בהתאם לנושא הנבדק, באופן שיבטיח את ביצועה כמתחייב על פי הדין וכפי שמתבקש מהבחינה הציבורית", דברי אנגלמן.

במכתב נוסף אותו שלח לרמטכ"ל, כותב אנגלמן: "אין חולק כי יש חשיבות רבה לתחקירים מבצעיים פנימיים ולתהליכי הפקת לקחים של צה"ל, ואולם אין באלה כדי להוות כל תחליף לביקורות שעורך מוסד מבקר המדינה. מלבד היותו של משרד מבקר המדינה גוף חיצוני, עצמאי ואובייקטיבי, הוא גם הגוף האזרחי היחיד שמחזיק בראייה מערכתית רחבה וביכולת לקיים בדיקה מעמיקה על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי – ובמגוון גופים מבוקרים בעת ובעונה אחת. אופן התנהלות זה מתחייב לאחר מתקפת הטרור בשמחת תורה שאינה דומה כלל לשום אירוע עבר ובשים לב לשלבי הלחימה הנוכחיים ולצפי בדבר המשך עצימותם".

המבקר לא מתעלם מטענת הצבא לפיה יש לאפשר לו לחקור את עצמו טרם ביצוע חקירה חיצונית, וזאת על־מנת שניתן יהיה לתקן את הדרוש תיקון. ועם זאת, כותב אנגלמן לרמטכ"ל:  "עד עתה, ביקורת המדינה כיבדה את בקשתך להשהות את פתיחת הביקורת בצה"ל, זאת הגם שביקורות המלחמה השונות כבר החלו במשרד ראש הממשלה, במשרד הביטחון ובגופי ביטחון שונים, בין היתר בדרך של עיון במסמכים.

"התהליכים שהחלו בצה"ל בשבועות האחרונים, ובהם הקמת צוותי תחקור פנימיים, דילול כוחות המילואים, סיום תפקידם הצפוי או מינוים לתפקידים אחרים של קצינים בכירים, אופייה של הלחימה והתמשכותה, לצד חלוף כשבעה חודשים מאז פרצה המלחמה, הובילו אותי למסקנה כי בשלה העת לפתיחת ביקורת בצה"ל".

מעניינת העובדה שהמבקר מציין לגבי עבודת הביקורת מול הצבא. "יצוין כי גם בנוגע לביקורות שהתחלנו בנושאים אזרחיים ובהן צה"ל אינו המבוקר הראשי והן אינן נוגעות ללחימה, צה"ל אינו משתף פעולה ואינו מאפשר את השלמתן של ביקורות אלו שהן בעלות חשיבות עליונה למענה הראוי לאזרחי ישראל בעת הזו. כך, כתוצאה ממניעת כניסה של צוות ביקורת על ידי צה"ל למחנה שורה (בחלקו האזרחי) לא ניתן להשלים את הביקורת בנושא פינוי חללים (במיקוד על חללים אזרחיים), ובאופן דומה, מתעכבת גם הביקורת בנושא הטיפול באנשי מילואים שהם סטודנטים או בעלי עסקים עקב אי־קיומה של פגישה עם קצין מילואים ראשי. בנושאים האזרחיים צוותי הביקורת זקוקים לממשקים מועטים עם גורמי צה"ל על מנת לסיים את הביקורת ולהגיש את ממצאיהם והמלצותיהם".

גם כאן, במקרה של הצבא, מבקש מבקר המדינה מהרמטכ"ל הרצי הלוי, "להנחות את אנשיך בכלל הדרגים לשתף פעולה עם צוותי הביקורת, באופן שיבטיח את ביצועה של הביקורת כמתחייב על פי הדין".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *