חיילי צה"ל מתעדכנים דרך עיתון. ארכיון (צילום: משה מילנר, לע"מ)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים חדשים מהסקר החברתי שנערך בשנת 2022, והפעם על עמדות הציבור על כלי התקשורת בישראל. מנתוני הלמ"ס עולה, כי עבור כמחצית מהאוכלוסייה (47%) הטלוויזיה היא מקור עיקרי למידע בנושאי חדשות, 42% צורכים חדשות בעיקר מאתרי חדשות באינטרנט. הרדיו והעיתונות המודפסת מהווים מקור למידע עבור שיעורים נמוכים יותר באוכלוסייה (12% ו-7.8% בהתאמה). 15% צורכים חדשות בעיקר מהרשתות החברתיות ו-7.5% משיחות עם חברים.
יהודים צורכים חדשות באתרי החדשות הישראליים באינטרנט יותר מערבים (45% ו-25% בהתאמה). ככל שעולה הגיל, צריכת החדשות בעיקר מהטלוויזיה גבוהה יותר: 33% מבני 44-20, 54% מבני 64-45, ו-74% מבני 65 ומעלה צורכים חדשות בעיקר מהטלוויזיה. כמו כן, עם העלייה בגיל, צריכת החדשות מהעיתונות המודפסת גבוהה יותר: 6.1% מבני 64-20 לעומת 15% מבני 65 ומעלה.
"האם המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים, כגון עיתון מודפס, ערוצי טלוויזיה, רדיו וכד'?"
כמחצית (49%) מהציבור סבורים שכן: כרבע מהציבור (24%) סבורים כך 'במידה רבה', רבע נוסף (25%) סבורים כך 'במידה מסוימת'. 44% סבורים כי המידע החדשותי באינטרנט אינו יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים ('לא כל כך' או 'בכלל לא'). 7% לא ידעו להשיב.
שיעור הסבורים שכן יורד עם הגיל: 55% מבני 44-20, 47% מבני 64-45 ו-35% מבני 65 ומעלה סבורים ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת') כי המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים.
אמינות ומגוון דעות
35% סבורים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין – 4.8% 'מסכימים מאוד' עם ההיגד ו30.4%- 'מסכימים'. 60% השיבו כי המידע 'לא כל כך' או 'בכלל לא' אמין.
פחות ממחצית (44%) סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית בישראל מספקים מגוון של דעות והשקפות ('מסכימים מאוד' או 'מסכימים'). 19% סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית בישראל מספקים מידע נקי מלחצים פוליטיים או מסחריים, ואילו 73% אינם סבורים כך.
36% מהיהודים ו-29% מהערבים מסכימים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין.
אמינותם של הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים נתפסת כגבוהה יותר מאמינות הרשתות החברתיות. הטלוויזיה נתפסת כאמינה ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת') בקרב 44% מהציבור, הרדיו – בקרב 48%, והעיתונים – בקרב 44%. לעומת זאת, הרשתות החברתיות הנתפסות כאמינות בקרב 28% מהציבור.
52% מהחילוניים, 46% מהמסורתיים, 32% מהדתיים ו9%- מהחרדים סבורים כי הטלוויזיה אמינה ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת').
באופן כללי, כיצד כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה?
רבע מהציבור, 25%, מעריכים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה כפי שהוא במציאות. מחצית, 50%, סבורים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה באופן גרוע יותר ו-13% סבורים שהם מתארים את המצב טוב יותר מאשר במציאות (12% נוספים לא ידעו להשיב).
בקרב היהודים: 30% מהחילוניים, 25% מהמסורתיים, 15% מהדתיים ו-14% מהחרדים סבורים כי כלי התקשורת מתארים את המצב כפי שהוא במציאות.
טוקבקים? נחלת העבר
74% מהציבור אינם משתתפים בדיונים בנושאי אקטואליה כגון פרסום תגובות למאמרים, באינטרנט או דרך הרשתות החברתיות או בלוגים, 17% משתתפים בדיונים, מרביתם לעיתים רחוקות או מדי פעם. 8.2% אינם משתמשים כלל באינטרנט.
20% מהאוכלוסייה ראו או חוו לעיתים קרובות ביטויי שנאה, גילויי אלימות או איומים שהופנו כלפי אנשים שפעילים במדיה החברתית, 17% ראו או חוו מדי פעם, 11% לעיתים רחוקות ו -43% לא חוו או שאינם פעילים ברשתות חברתיות (8.2% אינם משתמשים כלל באינטרנט).
מהמשתמשים באינטרנט: 29% חוששים לקחת חלק פעיל בדיונים בשל תופעות אלו, בנוסף ל- 34% שאינם פעילים כלל בדיונים ברשתות החברתיות מסיבות שונות.
תגובות