הוא נתקע במעלית – ואז התגלתה כוחה של האמונה

השעה חמש וחצי בבוקר. זה עתה סיימתי שיחה עם תלמיד חכם חשוב מאוד, שכבר הוציא עשרות ספרים, והוא סיפר לי מעשה מופלא:

ביום ראשון בשעה שתיים בצהריים, שלח האב את בנו האברך לבניין של אחד מארגוני החסד הגדולים במרכז הארץ, כדי להחזיר את כיסא הגלגלים שהסבתא השתמשה בו. משם היה האברך אמור להמשיך לכולל, ואחרי הכולל לחזור הביתה.

האברך לא חזר הביתה בשעה הקבועה, וגם לא שעה אחר כך. הזמן הלך והתארך, ואשתו החלה לדאוג. היא התקשרה אליו פעם אחת, ועוד פעם, ועוד ועוד. הפלאפון שלו לא היה זמין, והדאגה הלכה וגברה. היא התקשרה לחמיה, וזה לא ידע את נפשו. אין לו כל מושג לאן נעלם הבן שלו. המשטרה נכנסה לתמונה, והם חיפשו את האברך בכל חדרי המיון שבעיר, אולם לאברך אין כל זכר. בשעה שתיים בלילה העלתה המשטרה רעיון לבצע איכון על הפלאפון, ולנסות לאתר את האברך על פי מספר הסלולרי שלו.

הבדיקה העלתה, כי הפלאפון שידר לאחרונה אות חיים מתוך בניין ארגון החסד.

השוטרים פרצו לבניין, ואז שמעו קולות מכיוון המעלית. או אז הבינו, שהאברך הנעלם תקוע במעלית, ומיהרו לשחרר אותו. שתים עשרה שעות הוא היה תקוע שם!

הוא יצא מתא המאסר, והודה לה' המתיר אסורים בכל לבו.

שאלו אותו בני המשפחה, "איך שרדת שם בפנים? איך החזקת מעמד?"

ענה האברך: "דבר ראשון, היה לי כיסא גלגלים. ראיתי שאני תקוע, פתחתי את הכיסא והתיישבתי עליו.

דבר שני, תוכלו לראות בתוך המעלית שתלויה שם על הקיר מודעה, שמבשרת שמחר מגיע בודק מעליות כדי לבצע בדיקה תקופתית. אמרתי לעצמי: יותר מעשרים וארבע שעות לא אהיה תקוע כאן, הן הבודק יגיע וישחרר אותי. כך שאיני צריך לדאוג. זו הייתה השגחה נפלאה מן השמים, שההודעה הזו תלתה בפנים.

ועוד – בשונה מהמצוי בשעה שהמעלית נתקעת, האור לא נכבה. היו אתי עט ומחברת. הוצאתי אותם וכך ישבתי וכתבתי חידושי תורה.

אני רואה בכל המהלך הזה השגחה פרטית מופלאה, שבמקום שהשעות האלה תהיינה הסיוט של חיי, בהיותי סגור בתא קטן, ללא קליטה וללא מזון, הן הפכו לשעות של התעלות. ברוך מתיר אסורים".

כאשר שוחחתי על כך עם אותו תלמיד חכם, הוא אמר: ראו איך זה, שבן אדם יכול להתנתק לשתים עשרה שעות מכל ענייני העולם. אל תחשבו שבשביל להגיע לזה חייבים להיתקע במעלית, שלא תתנסו. אפשר ליזום דבר כזה מפעם לפעם, בלי להבהיל אף אחד, בתיאום מוחלט ובהודעה מראש, ויפה כוחה של ההתבודדות להתעלות ולהתרוממות.

הסיפור פורסם לראשונה בגיליון "השגחה פרטית" ומוגש באדיבותו לתועלת הציבור.