ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים . על פי ההסדר, המוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים, המידע יועבר במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, בין היתר באמצעות פנייה אישית, בירור הסיבות לאי התחסנות וסיוע בהנגשת המידע והחיסון עצמו.
עו"ד ענת מימון, יועמ"ש הוועדה, הסבירה כי המידע שיועבר יכלול שם, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון. לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה, יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה. כמו כן הבהירה כי הנוסח מדבר על מי שרשאי להתחסן, כלומר בוגרים בלבד והסבירה כי לאדם שפנו אליו לצורך עידוד התחסנות ניתנת אפשרות לבקש להסיר עצמו מהרשימות ולבקש שלא יפנו אליו שוב.
עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות הסבירה: "הרציונאל מאחורי הצעת החוק הוא שגופים כמו רשויות מקומיות ומשרד החינוך יודעים יותר טוב להגיע לאנשים, להבין למה הם לא מתחסנים, מה מפריע להם, האם הם צריכים מידע נוסף או סיוע. התכנית היא שהמידע יגיע רק לגורם שיבקש אותו באופן אקטיבי ממשרד הבריאות ולומר מה הם מתכוונים לעשות- רעיונות, שיטות ועבודה ועל סמך זה מנכ"ל המשרד יחליט האם יש תועלת בהעברת המידע".
עו"ד עמית עמיר, משרד המשפטים הסביר: "לפי החקיקה הזאת המידע ישמש אך ורק לעידוד התחסנות ויש איסור לעשות בו כל שימוש אחר. יש חובה להגביל את בעלי הגישה, להחתים אותם על התחייבות לשמירה על סודיות ומחיקת המידע בתום השימוש כדי לאזן את הפגיעה בפרטיות". בנוסף קובעת ההצעה איסור פנייה ושימוש במידע כלפי לאדם מוכר ואיסור לכרוך בין עידוד להתחסנות לבין הפעלת סמכות או התניות של הגוף שקיבל את המידע כלפי אותו אדם.
ראובן אידלמן, יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות אמר: "יש כאן מהלך תקדימי של עירוב הרשויות המקומיות בהיבטי בריאות הציבור. הוועדה צריכה לבחון האם היתרון שיש לרשויות המקומיות בעידוד התחסנות הוא כזה שמצדיק מידע אישי על כל תושב ותושב, להבדיל ממידע סטטיסטי".
בתגובה לדברים אמר יו"ר הוועדה חיים כץ: תסביר לי כמה אנשים צריכים למות כדי שזה ייחשב מוצדק? 5 מתים? 10? האם הפרטיות יותר חשובה מחופש החיים? אנחנו נמצאים במגיפה והקורונה לא חושבת בהיגיון. היא תקפה אנשים מבוגרים, עכשיו נשים בהיריון ומי שלא דופק חשבון ולא מתחסן מסכן אנשים אחרים. מי שהורג אדם בכביש בטעות ברגע אחד של הסח הדעת עלול ללכת לכלא, וכאן- כלום? החוק הזה בא כשלב ראשון. אני מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן- אל תבוא לעבודה. אם זה היה תלוי בי- כך זה היה. היינו יוצאים מזה ולא היינו יפי נפש".
ח"כ קארין אלהרר: "אני בעד התחסנות וקוראת לכולם ללכת להתחסן, אבל הצעת החוק מותירה הרבה סימני שאלה. הרי העברת המידע כשלעצמה איננה מעודדת התחסנות. אני רוצה לדעת בדיוק מה מתכוונים לעשות עם המידע? האם מתכוונים לעשות שיימינג לאנשים? למנוע מאנשים לעבוד? האם יעבירו את המידע בלי שיודעים מה יעשו איתו? צריך לחדד את הדברים".
ח"כ אוסאמה סעדי: ברור שקדושת החיים חשובה מהכל אבל ההתנגדות לחוק הזה אין משמעותה התנגדות להתחסנות. אם אין חובה להחסן, למה לפגוע בזכויות הפרט? האם נבדקו חלופות? למה משרד החינוך לא יכול לשלוח לדוגמא שאלון לכל המורים ולברר האם התחסנו?". *בתגובה אמר יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ*: "כי הם לא יענו ואחר כך כשכיתות שלמות ידבקו יגידו- למה לא עשיתם? הגיע הזמן לעשות".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "אני כמובן בעד התחסנות ולרשויות המקומיות יש תפקיד חשוב בעידוד התחסנות ברמת העיר, השכונה, על פי נתונים סטטיסטיים. אבל ברמת הפרט זה התפקיד של הרשויות הרפואיות. אם אדם לא רוצה להתחסן מתוך חששות רפואיים זה צריך להיות בינו לבין הרופא שלו, קופת החולים שלו ואני אכן מצפה שכל אדם שלא התחסן יקבל טלפון מקופת החולים שלו. אבל אנשים לא צריכים להסביר למה לא התחסנו לאדם זר שמתקשר אליהם ושואל שאלות. הם ירגישו שהמידע האישי שלהם חשוף ותהיה פגיעה באמון, שהוא המפתח להביא אנשים להתחסן".
תגובות