עדות מדאיגה: תופעות הלוואי הקשות של החיסון השני

“לא הצלחתי לאכול. היו לי התכווצויות בבטן. הגוף שלי השתגע, לקחתי דקסמול, ולקחתי 50 טיפות של אופטלגין נוזלי.”

עוד ועוד עדויות מצטברות על תועות הלוואי של החיסון, אמנם מתוך 2 מיליון חיסונים בישראל הם טיפה שבים אבל העדות הזאת מטילה בספק את יעילותו של החיסון שעלול להפוך בפעם השניה לסיוט בעיקר עבור הצעירים. ד’, אחות המתגוררת בדרום הארץ, בת 34, שאינה סובלת ממחלות רקע או אלרגיות ולא נוטלת תרופות, התחסנה לקורונה בפעם השנייה – והחלה לסבול מתופעות לוואי.

“חשוב לי שידעו על תופעות הלוואי של החיסון השני שעלולות להיות יותר קשות. קיבלתי את החיסון הראשון לפני 22 יום בדיוק. החיסון היה ממש בסדר, לא כאב לי בכלל. יותר כאב לי כשחוסנתי לשפעת. הדבר היחיד שקרה אחרי החיסון הראשון זה שכאבה לי היד במקום של החיסון בערך יומיים. חוץ מזה הייתי בסדר גמור”, היא מספרת לאתר מאקו.

אלא שבחיסון השני זה כבר היה סיפור אחר. “בחיסון השני לא כאבה לי הזריקה. חוסנתי בסביבות 10 בבוקר, לקראת הצהריים התחילה לי בחילה ממש קשה וגם הקאתי. הרגשתי שאני לא מתפקדת. היה לי כאב ראש, סחרחורת, חולשה. בהמשך היום היו לי כאבי שרירים מטורפים, כמו שיש בשפעת, שהשרירים כואבים וקצת צמרמורת. הייתה לי גם נוקשות בשיניים, כמו כשקורה כשיש חום. הרגשתי שאני בוערת, שממש חם לי. היה לי בחילה קשה, לא הצלחתי לאכול. היו לי התכווצויות בבטן. הגוף שלי השתגע, לקחתי דקסמול, ולקחתי 50 טיפות של אופטלגין נוזלי. הצלחתי להירדם רק לפנות בוקר סופית. כשהלכתי לשירותים או עמדתי, הרגשתי חלשה וחזרתי מהר למיטה.

“קמתי היום בבוקר, אני חלשה אבל בסדר. אין לי בחילה וכאבי שרירים, אין לי צמרמורת, אבל מרגישה חלשה. כשפניתי לאחות המחסנת, היא אמרה שאפשר להעביר את המידע על תופעות הלוואי הלאה, ושהרבה אנשים חווים תופעות לוואי קשות יותר בחיסון השני. דיברתי עם עוד שתי נשים אצלנו שמרגישות רע אחרי החיסון. מישהי עם סימני שפעת שלא הגיעה היום לעבודה ומישהי עם צמרמורות, בחילות וכאבי שרירים. חלק מהאנשים שהתחסנו אתמול מרגישים בסדר”.

ד”ר דוד דביר, רופא משפחה וראש אגף רפואה ראשונית בקופת חולים מאוחדת מנסה להרגיע. “אמנם רק אתמול התחלנו במבצע חיסוני המנה השנייה בארץ, אך מהניסיון העולמי הנרחב נראה שבסך הכל מדובר בחיסון שלא כרוך בתופעות לוואי משמעותיות, ורובן קלות. בארץ נצפה מקרה אחד של תגובה אנפילקטית (קריסת מערכות שדרשה טיפול מיידי), עד כה היו בארץ 3 מקרים אנפילקטיים – שכיחות של מתחסן אחד לחצי מיליון. כלומר – מקרים חמורים הם נדירים ביותר. בכל מקרה, כשלא מרגישים טוב תמיד ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה באופן פרונטלי או בגישה אינטרנטית, ובמקרים קיצוניים ניתן להגיע למיון”.

“חשוב לציין שמשרד הבריאות פועל לטובת הקמת אתר שיציג נתונים אודות תופעות הלוואי בקרב מתחסנים במטרה לספק שקיפות מלאה בנושא. ובשורה תחתונה: צריך לזכור שבסך הכל השלכות המחלה עלולות להיות הרבה יותר חמורות מאלה של החיסון, וכאמור ברוב המקרים לא צפויות תופעות קשות וגם התופעות הקלות צפויות לחלוף תוך ימים בודדים”.

מנגד, ד”ר אורי לרנר מעמותת מדעת טוען כי “במהלך הניסויים אכן ראו ששכיחות תופעות הלוואי עולה במנה השנייה. עם זאת, לא תועדו תופעות חמורות או ארוכות טווח. בכל מקרה חשוב לדווח לרופא/ת המשפחה על תופעות לוואי חריגות. וחשוב לזכור – התופעות אלו לא מעידות על כך שהחיסון מסוכן או מזיק, אלא פשוט שמערכת החיסון מגיבה. המטרה של המנה השנייה היא להגביר ולשמר את הזיכרון החיסוני שנוצר, כדי שהחיסון יהיה יעיל ולאורך זמן, וכך ימנע את המחלה”.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. כותרת מגמתית

    אויויויי….הרגישה לא טוב ולקחה אקמול.
    למה לצאת עם כותרת כזאת? הרי כתוב בהמשך – זה עבר אחרי יום ועדיף בהרבה על לחלות בקורונה. די לעורר סנסציות.

    שירה |
    הגב