היום הארוך בשנה הגיע: הנה מה שלא ידעתם עליו

היום, ה- 21 ביוני, הוא היום הארוך בשנה. יום זה הוא היום המואר ביותר, כלומר שעות האור רבות יותר משעות החושך.

תופעה זו מתרחשת במשך יומיים ב-21-22 ביוני, כאשר ציר כדור הארץ פונה לכיוון השמש בחצי הצפוני, לכן החצי הצפוני מקבל מקסימום אור והיום מתארך. בחצי הדרומי להפך, הוא מקבל מינימום אור מהשמש, ולכן היום קצר.

ביום הארוך ביותר בשנה ישנן בסך הכל 14 שעות אור ו- 14 דקות, לעומת היום הקצר בשנה, ב- 21 בדצמבר, בו מספר שעות אור היום הנן 10 שעות ו-3 דקות.

כדור-הארץ סובב סביב השמש וסביב עצמו על ציר קבוע – כך שהקוטב הצפוני תמיד פונה לכוכב הצפון, החיצוני למערכת השמש. לכן, במסלול כדור הארץ סביב השמש, מצד אחד שלה נוטה ההמיספרה הצפונית שלו לכיוון השמש ולכן זוכה לקרינה ישירה, שמחממת אותה מאוד.

אלה ימי הקיץ בחצי הכדור הצפוני. לעומת זאת, בהמשך מסלולו סביב השמש, בצד השני שלה נוטה ההמיספרה הצפונית לכיוון הנגדי מהשמש, ולכן זוכה לעוצמת קרינה נמוכה יותר. אלה ימי החורף בחצי הכדור הצפוני. הטייתו של כדור-הארץ משפיעה גם על משך הזמן ביממה בו יש אור, ולכן הימים בקיץ ארוכים יותר ובחורף קצרים יותר.

אורך היממה אינו משתנה, מה שכן אנו מפסידים או מרוויחים (בחורף או בקיץ בהתאמה) הוא שעות אור שמש. בחורף אנו מקבלים את כמות אור השמש הקטנה ביותר בשנה ביום זה.

כדי להבין את היפוכי החורף והקיץ אנו נדרשים להבין עובדה בסיסית – ציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי 23.5 מעלות לערך לעומת מישור הקפתו את השמש.

מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הצפוני זוכה בשעות אור קטנות יותר, וגם בזווית נמוכות יותר של השמש, לכן שם שיא החורף, ולהפך בחצי כדור הדרומי. ביוני המצב מתהפך.

על-פי החלוקה האסטרונומית לעונות, כל עונה מתחילה ונגמרת בדיוק ביום בו חלה נקודת היפוך או שוויון. נקודות השוויון הן את תחילתן של עונות ״המעבר״ – האביב והסתיו. על-פי החלוקה המטאורולוגית, עונה נפתחת בתחילת החודש בו מתקיימת אחת משתי נקודות ההיפוך או אחת משתי נקודות השוויון. בנקודות השוויון עורכי יום ולילה שווים, זה קורה ב-21 למרץ וב-21 לספטמבר.

כדי יותר טוב להבין את הנושא להלן גרפים של אורכי יום ולילה בתל אביב ובשטוקהולם.

ניתן לראות מהגרפים שאורך היום הקצר ביותר הוא ב-21 לדצמבר והוא מהווה 10 שעות בתל אביב ורק 6 שעות בסטוקהולם. אורך היום הארוך ביותר ב-21 ליוני והוא מהווה מעל 14 שעות בתל אביב ומעל 16 שעות אור בסטוקהולם. בנקודות השוויון ב21 למרץ וב21 לספטמבר, אורך היום מהווה 12 שעות גם בתל אביב וגם בסטוקהולם.

זמני הזריחה והשקיעה בקיץ ובחורף בשתי הערים ,הם שונים מאוד. לעומת זאת, בנקודות השוויון לשתי הערים יש אותם זמני הזריחה והשקיעה.

אז מהו הזמן הלאומי והזמן העולמי?

המעבדה הלאומית לפיזיקה (באנגלית The Israel National Physical Laboratory – INPL) היא אחראית על הזמן הלאומי לפי חוק קביעת הזמן משנת 1992 אשר עודכן בשנת 2013, כאשר הזמן הלאומי הוא גרסה מקומית של הזמן העולמי UTC ( (באנגלית – Universal Coordinated Time).

בחוק קביעת הזמן כתוב כי הזמן הלאומי UTC(INPL) צריך להיות מבוסס על קצב של שעונים אטומיים עם דיוק מתואם לדיוק של הזמן העולמי UTC. שעונים אטומיים של ישראל הנם חלק ממערכת עולמית לקביעת הזמן העולמי UTC יחד עם כל השעונים אטומיים של כ-100 מדינות ברחבי העולם . זמן עולמי UTC נקבע על בסיס השוואות ומדידות של כ-500 שעונים אטומיים שנמצאים במדינות שונות. המוסד שאחראי על קביעת הזמן העולמי – הוא מרכז הבינלאומי למדות ומשקולות שנמצא בצרפת בפריז -BIPM בשפה צרפתית זה – Bureau International des Poids et Measures.

המעבדה קובעת ומודדת את הזמן הלאומי עם דיוק של מליארדית של מיליונית השנייה ומספקת "זמן לאומי" לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון: תשתיות לאומיות קריטיות, בנקים, בורסה, שדה תעופה, אגד, רכבת ישראל, טלקומוניקציה , מחשבים, מכשירים ניידים, מכשירי ניווט, תוכנות ניווט כמו Waze, מערכות צבאיות כמו: "כיפת ברזל", מערכת ה-"חץ" ו"שרביט קסמים".

במעבדה הלאומית ישנו ציוד מיוחד אשר כולל ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, מערכת לווינית מודרנית להשוואות הבינלאומיות, מערכת לביצוע מדידות וכיולים מכשירים בתחום זמן ותדר ללקוחות תעשייתיות וצבאיות כגון: רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל.

—

הכותבת היא ד"ר נדיה גולדובסקי, הממונה על מדידות זמן ותדר במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה