בנק ישראל (צילום: מארק ניימן, לע"מ)
בנק ישראל פרסם היום (רביעי) את דו"ח היציבות למחצית השנייה של 2023 בה התרחש טבח שמחת תורה. הדו"ח סוקר את ההתפתחויות הפיננסיות ומספק הערכה באשר לרמת היציבות של המערכת הכלכלית לנוכח האירוע המרכזי במחצית – מתקפת הטרור הרצחנית של שמחת תורה ומלחמת 'חרבות ברזל' שפרצה בעקבותיה.
להלן עיקרי הממצאים מהדו"ח שמשקף במידה רבה את החוסן הישראלי:
מתקפת הטרור הרצחנית והמלחמה אליה יצאנו בעקבותיה, הן התממשות תרחיש קיצון של זעזוע גאו-פוליטי. אבל רואים בבירור שהתממשות הסיכון לא הביאה לפגיעה ביציבות הפיננסית במשק. השפעת המלחמה באה לידי ביטוי בכל ערוצי החשיפה המרכזיים לסיכון. אך רמת הסיכון עלתה רק בערוץ המקרו-כלכלי. כלומר, באיום המתפתח על דירוג האשראי של ישראל.
על־אף עלייה בקשיים של משקי הבית בהחזרי חוב על רקע העלאות הריבית שנמשכה מתחילת השנה (2023) ושחיקה ריאלית של מקורות עצמיים בשל האינפלציה, היקף האשראי שבסיכון של משקי הבית עודנו נמוך. זאת, גם בהינתן הפגיעה בהכנסות של חלק מסוים ממשקי הבית כתוצאה מהמלחמה שעלולה להגדיל את הקושי שלהם לשלם את חובותיהם.
בסקטור הבנייה אפשר לחוש בעוצמה את השלכות המלחמה ואת העלייה בסיכוני האשראי שלו. זאת נוסף על העלייה בהוצאות המימון שהשפיעו לשלילה על מצבן הפיננסי של החברות עוד טרם החלה המלחמה, כפי שניתן שכבר היה ניתן לראות בדו"ח היציבות הפיננסית של המחצית הראשונה.
כריות הביטחון שנצברו ערב המלחמה על ידי הבנקים והמוסדות הפיננסיים וצעדי מדיניות שנקטה הממשלה במטרה לסייע למשקי בית ולעסקים להתמודד עם השלכות המלחמה, ממשיכים למתן את השפעת הזעזועים על המערכת הפיננסית ושומרים על יציבותה. בבנק ישראל מעריכים כי ככל שמשך המלחמה, היקפה והשלכותיה השליליות על הכלכלה יתעצמו, למערכת הפיננסית הישראלית יהיו צפויים אתגרים נוספים.
תגובות