צילומסך
הבנקים וחברות האשראי הרגילו אותנו להשתמש באשראי צרכני (כרטיסי אשראי, הלוואות בנקאיות, מסגרת עו"ש בבנק ואפילו אשראי חוץ בנקאי). על פי נתוני ה-OECD, ישראל היא אחת המדינות המובילות בהיקף הצריכה בתשלומים. 85% מהישראלים צורכים מוצרים בעסקאות תשלומים – וכתוצאה מכך משלמים יקר יותר.
כשאנחנו פורסים את התשלום לכמה תשלומים, אנחנו בעצם לוקחים הלוואה. ההלוואה הזו עולה לנו בריבית, שזה בעצם התשלום על הכסף. הריבית על אשראי צרכני הוא בין היקרים וברוב המקרים הוא עומד על אחוז דו-ספרתי.
אז נכון, תשלומים בכרטיס אשראי שאינם תשלומי "קרדיט" לרוב לא נושאים ריבית, אבל הם מתכון להגה לחיוב חודשי גבוה מדי שיאלץ אותנו לפרוס את התשלום החודשי בריבית יקרה שבעתיים.
רוצים לחסוך בהוצאות השוטפות בלי להפחית מרמת החיים? התחילו בהימנעות מנטילת הלוואות ופריסת התשלומים. ככה תשלמו רק את סכום הקרן של הקנייה, בלי תוספות ריבית.
איך נעשה זאת? פשוט מאוד. במקום לשלם כל חודש תשלום אחד מתוך 12 על הקנייה מהשנה שעברה – נחשב עכשיו על איזה סכום יעמוד ההוצאה הזו בשנה הבאה ונפריש לחיסכון בכל חודש.
לדוגמה: אם פתיחת שנת הלימודים הבאה תעלה לנו 3,600 ₪, נפריש כל חודש 300 ₪ לחיסכון ייעודי למטרה הזו. בשנה הבאה, נשלם בדיוק 3,600 ₪, ונחסוך הוצאות מיותרות של ריבית והצמדה.
הכלל הזה נכון גם לגבי הוצאות החגים, או כל הוצאה חריגה אחרת שלא נמצא בתזרים השוטף שלנו. במצטבר, ההימנעות מהלוואות ואשראי צרכני עשויה לחסוך לנו מאות שקלים בחודש!
כעת, מומלץ לדפדף אחורה ולשנן את חמשת הפרקים הקודמים. זה ייתן לכם מבט טוב יותר על חשיבות ההפרשה החודשית לחגים – לבלת"ם – להגנה מהאינפלציה – ובעיקר על מנת לשלם פחות מהשכנים שלנו באמצעות צבירת תשואה.
בשבוע הבא: מי אמר שזו ההלוואה הזולה ביותר?
הצטרפו לאלפים שכבר נהנים מהמיזם "כלכלה בנעלי בית"
- באתר אקטואליק – בקטגוריה המיוחדת
- בקבוצות וואטסאפ ייעודיות – הנה קישור לאחת מהן
- בערוץ הטלגרם החדש – הקליקו להצטרפות
- בתיבת הדוא"ל שלכם – נרשמים כאן
תגובות