הספר החדש של שרה פכטר על ההתנחלות החרדית

"כתבתי ופרסמתי עד כה יותר מ-20 ספרים, זה הספר שחלמתי לכתוב" – שרה פכטר מחברת אמצע שום מקום

"בתחושה שלי כל החיים אני כותבת את הספר הזה," צוחקת הסופרת שרה פכטר, "לא משנה שבזמן העריכה שלו חיתנתי 6 ילדים, זכיתי ב-5 נכדים, פרסמתי 2 עוד ספרים וניהלתי מאות קמפיינים, הספר הזה הוא החלום שלי. אני מרגישה כאילו הוא ספר הביכורים שלי."

שרה פכטר, סופרת ועיתונאית מהמגזר החרדי, פרסמה עד כה כ-22 ספרים. ספרה הראשון יצא לאור טרם מלאו לה 17. בתוך המגזר החרדי היא ידועה מאוד וכל ספריה נמכרים באלפי עותקים, ביניהם, "מתנה משמים" המקביל החרדי ל'המדריך הישראלי להריון ולידה'. פכטר מפרסמת גם מחוץ למגזר החרדי בשמות הבדויים: מלכה אשלג ומלי גרין. תחת השם מלי גרין היא פרסמה במשך כמה שנים טור בנושאי משפחה ב-Ynet.

היא נולדה בארצות הברית ועלתה ארצה עם הוריה בגיל שנתיים. היא הבכורה לארבע-עשר אחים ואחיות ואם לאחד-עשר ילדים וילדות.

כל ספריה של פכטר, כולל החדש, מבוססים על חייה – הם עוסקים בטרדות היומיום, באישה החרדית והדתית-לאומית ובחיי משפחה (מבין ספריה: אמא זה לא משחק ילדים, חצויה לשניים, אף אחד לא מבין אותי, הקרב על הבית, יצאתי מדעתי תיכף אשוב, ורטיגו ועוד). המיוחד בספר החדש הוא בכך שפכטר נוטשת את ההווה ובוחרת לכתוב את העבר. היא מחייה את כור מחצבתה, את שכונת הקרוונים בהרי השומרון בה בלתה את ילדותה, שם עוצבה דמותה. זה המקום ממנו היא בורחת ואליו היא חוזרת.

בעוד שבספריה הקודמים העלילה היא הכח המניע את הקוראת במהרה אל סופה, באמצע שום מקום מרכז הספר הם המקום והדמויות המאכלסות אותו. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת והסיבה אשר בעטיה הגיעה לשכונת הקרוונים שכוחת האל: "זה מקום שכולם בו היו 'תקועים'." מתארת פכטר, "דברו את עצמם לדעת ולא הרגישו שהחיים חומקים מהם."

וכך כותבת בת דמותה בספר:"הייתי בסך הכול ילדה שהבינה באותו הרגע שכל קרוואן הוא סיפור, וכל מי שגר ביישוב הזה הוא לב קרוע, שסוע, קפוא, שמח… בחוש הבנתי שאם אסתובב בין הקרוואנים אלמד להבין את החיים, אם רק אכנס לכל אחד מהם, אחקור את הקירות ואקשיב לסודות, אצא עם תואר."

מבעד לעיניה של המספרת הצעירה – עטרה, בת דמותה של פכטר – הקוראיםות מתוודעיםות לשלל הטיפוסים שמאכלסים את היישוב — וביניהם אומנית כושלת, מתווך חדל אישים, מתרגמת מזת רעב, אחראי ביטחון חסר ביטחון, פליטה מכת קיצונית המשמשת מסווה לפעילות עבריינית ועוד, הם לא יודעים זאת אך סיפוריהם מתלכדים וקשורים זה בזה.

עוד בשונה מספרי האחרים בספר הזה פכטר מתעכבת על השפה ושוזרת לשון קודש עם חול, ורוקמת סיפור עיירה מודרני עם הומור ותבנית של מעשיות חסידיות.

במשך שתיים-עשרה שנים הייתה פכטר כעיתונאית במשרה מלאה. כיום היא בעלת משרד פרסום ויחסי ציבור למגזר הדתי־חרדי.

9 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. קנאים

    לכל המגיבים הבוטים כאן!
    אם יש לכם בעיה על המראה שלה וכ"ו מה אתם מחפשים כאן ?
    מי שעומד לו שישב

    אא |
    הגב
  2. אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. שאפו!

    כתיבה מצויינת עם שפה עשירה. יהלום ספרותי ותרבותי.

    עקיבא |
    הגב
    • לעקיבא הסמולני הטמא אתה ואוחנא התועבה והיא חיים ולדר מחכה לכם בתנור 7 בגיהינום הבוער

      יאלה שתתאדו אמן

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב
  3. סופרת חרדית

    תודה על פרסום הכתבה! אדע להוציא את 2 ספריה שאצלי בבית מהמדפים!
    כל צורתה מעידה שהיא לא יכולה להזדהות כחרדית!
    מילה של סופר משפיעה מאד, ואם היא לא נראית צנועה – פאה ארוכה מאד , לק על הציפורניים- הרי זה מסוכן לדור הצעיר, כי בסוף תוכה כברה , וזה מחלחל.

    מורה ואמא |
    הגב
    • יאלה תעיפו הפרצוף של השארמוטה זו

      עופי לעזזאל

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב
  4. מה זה "הקוראיםות מתוודעיםות" נשתגעתם לגמרי?

    הפכתם למירבה מיכאליה?
    איכס

    דוב לוין |
    הגב
    • ספר מצויין!

      ספר מצויין. אחד הטובים שנכתבו בשנים האחרונות. אם היא לא הייתה חרדית היא היתה ללא ספק זוכה בפרס סיפרותי כלשהו.

      יעקב |
      הגב
  5. ככה נראית חרדית? מלכת היןפי. כמה הרהורים רעים כמה זימה סביבה בושה וחרפה

    תתביישי לך פרוצה שכמותך. יש לך רב בכלל? סטרא אחרא שכמותך

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב