יהודי מבכה את החורבן. צום י"ז בתמוז (צילום: pixabay)
צום שבעה עשר בתמוז מתחיל בעלות השחר של יום חמישי השבוע (06.07.2023).
מי שהלך לישון שינת קבע בלילה שלפני התענית, והיה בדעתו לקום ולאכול לפני עלות השחר – מותר לאכול. אך אם לא תכנן לאכול, וקרה שהתעורר ורוצה לאכול, אסור לאכול ומותר לשתות. ולכתחילה נכון להתנות גם עבור שתיה בלבד.
זמני צום י"ז בתמוז תשפ"ג (2023)
מתי מתחיל הצום?
ירושלים – 4:11. תל אביב – 4:12. חיפה – 4:07. באר שבע – 4:15
מתי יוצא הצום?
ירושלים – 20:09. תל אביב – 20:12 חיפה – 20:13. באר שבע – 20:10
לנוהגים לשיטת רבינו תם
ירושלים – 21:01. תל אביב – 21:03 חיפה – 21:04. באר שבע – 21:01
הזמנים לפי לוח חזון שמים. מומלץ להחמיר בכמה דקות.
מהו צום י"ז בתמוז, ומה אירע ביום זה?
צום שבעה עשר בתמוז, הוא אחד מארבעה צומות שתיקנו הנביאים מפני חמשה מאורעות קשים שאירעו לישראל.
ביום זה:
- נשתברו הלוחות הראשונים כשירד משה מההר וראה את עגל הזהב והמחולות.
- בוטלה הקרבת התמיד בימי בית ראשון היות ולא נמצאו כבשים להקרבה.
- חומת ירושלים הובקעה בימי בית שני.
- אפוסטמוס הרשע שרף את ספר התורה.
- הועמד צלם בהיכל.
מפני צרות אלו תקנו חז"ל תענית ביום זה.
ביום התענית צריך להתעורר בתשובה, ולכן לא יבלה את היום בדברים בטלים ובטיולים.
מי חייב לצום בי"ז תמוז?
החובה לצום – הכל חייבין להתענות, בין האנשים ובין הנשים. גם אונן חייב בתענית.
תרופות בצום – מותר לקחת תרופות לצורך רפואה. אם הם מרים בלי מים או שאי אפשר לבלוע בלי מים, יבלע עם מעט מים.
נשים בתקופות היריון והנקה – נשים מעוברות ומניקות (עד כ"ד חודש), פטורות מתענית. יולדות תוך 30 יום ללידה פטורות מלהתענות.
חולים – חולה אפילו שאין בו סכנה ואפילו בחולי קצת, פטור מתענית.
מבוגרים – זקנים תשושי כח, יכולים להקל בתענית.
קטנים – אין לחנך קטנים וקטנות פחות מגיל 9 לצום יום שלם ואפילו בט' באב. בן 13 ובת 12, חייבים להתענות.
חתן וכלה – חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה מחויבים להתענות.
ברית – בעלי ברית מחויבים להשלים התענית ככל אדם.
בר מצווה – בר מצוה שחל בי"ז בתמוז יעשו הסעודה או בלילה שלפניו או בלילה שלאחר התענית.
אכל בטעות – אם שכח ואכל בתענית, מיד כשנזכר צריך להפסיק, ואפילו אם כבר לעס צריך לפלוט וישלים שאר היום בתענית. נכון להחמיר שלא לגעת באוכל שלא לצורך, מחשש שמא יבוא לאכלו.
הלכות לפטורים מצום י"ז בתמוז
אנשים שמותר להם לאכול בתענית, יאכלו בצנעה, ונכון שיפדו התענית בכסף לצדקה. כמו כן, לא יאכלו בשר ולא ישתו יין, אלא יאכלו לקיום הנפש.
האוכלים חייבים לברך תחילה וסוף על האוכלים.
מי שפטור מלהתענות, לא צריך להשלים את התענית ביום אחר.
מי שאינו מתענה, לא יהא שליח ציבור, לא יהא בעל קורא ולא יעלה לתורה בשבעה עשר בתמוז.
מה אסור חוץ מלאכול ולשתות?
שטיפת הפה – ביום התענית אין שוטפים את הפה. במקום צער, כגון הסובל מריח הפה, ניתן לגרגר מי פה שאינם ראויים לשתיה (אך לא ביום הכיפורים ותשעה באב).
מגע עם אוכל – נכון להחמיר שלא לגעת באוכל שלא לצורך, מחשש שמא יבוא לאכלו.
סדר התפילות וקריאת התורה בתענית
השליח ציבור אומר "עננו" גם בשחרית בין ברכת "גואל ישראל" ל"רפאנו".
אין אומר הש"ץ "עננו" אלא אם יש בבית הכנסת ששה מתענים, ויש מחמירים שיהיו עשרה, ובדיעבד, די בשלשה מתענים. עם זאת, אין צריך לשאול לכל אחד בבית הכנסת אם הוא מתענה.
יחיד אומר "עננו" במנחה באמצע ברכת "שומע תפילה", וחותם "כי אתה שומע תפלת כל פה … ברוך אתה ה' שומע תפלה", ואינו חותם העונה לעמו ישראל וכו'. מנהג הספרדים לומר עננו גם בשחרית.
אם שכח ולא אמר "עננו" עד שאמר "ברוך אתה ה'" כדי לחתום "שומע תפלה", יסיים תפלתו ויאמר "עננו" בסוף שמונה עשרה קודם שיעקור רגליו.
אומרים "סליחות" בשחרית אחרי חזרת הש"ץ, כנוסח הנדפס בסידורים. אף מי שאינו מתענה, חייב לומר סליחות.
לאחר הסליחות אומרים "אבינו מלכנו". ישנם קהילות האומרים "אבינו מלכנו" רק בעשרת ימי תשובה.
בשחרית ומנחה מוציאים ספר תורה וקוראים בתענית ציבור פרשת "ויחל משה" שבפרשת "כי תשא". במנחה מפטירים לאחר הקריאה בישעי'ה: "דרשו ה' בהמצאו".
מי שאינו מתענה, לא יהא שליח ציבור, לא יהא בעל קורא ולא יעלה לתורה. הגבהת וגלילת התורה, וכן הוצאת והכנסת הספר תורה לארון הקודש, מותר לכבד אף מי שאינו מתענה.
מנהגי י"ז בתמוז
אגרא דתעניתא – מנהג ישראל להרבות בצדקה ביום התענית. ונהגו לתת לפני מנחה "אגרא דתעניתא", שהוא עלות הסעודות שהיו אמורים לאכול היום.
התעוררות בתשובה – ידוע המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על פי המשנה, לומר דברי כיבושין ביום התענית לאחר תפילת מנחה.
תגובות