כנראה שהמפקח על הבנקים לא אהב את יישור הקו של לאומי עם ממשל ביידן

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, אמר בכנס לשכת עורכי הדין והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, התייחס לעובדה שהרגולטור (הוא ודומיו) דורש מבנקים וגופים פיננסיים להפוך לשומרי הסף ולשמש שוטרים מטעמו.

חחיאשוילי אמר כי בשנים האחרונות התגברו הדרישות הרגולטוריות מהבנקים הן כחלק מהגברת המאבק של מדינות רבות בעולם בהון השחור ובהעלמות מס, בהובלת ארה"ב והן בדרישות מהגופים הפיננסיים להיות שומרי סף במאבק בטרור, והן בשימוש בכל סנקציות כחלק מעולם איסור הלבנת הון.

ויחד עם זאת, הוסיף ואמר כי "בעולם בו הדרישות בתחום איסור הלבנת הון גוברות, חשוב להבטיח שיישמר האיזון בין החובה של התאגידים הבנקאיים לנהל את סיכון איסור הלבנת הון לבין מתן שירות בנקאי לכלל הציבור. יש להקפיד כי התרחבות החובות באשר למשטרי איסור הלבנת הון לא יביאו להדרה פיננסית של אוכלוסיות מוחלשות, ובמקרים של סירוב לתת שירות התאגידים הבנקאיים נדרשים לדעת לנמק את החלטתם ללקוחותיהם".

חחיאשוילי התייחס לתפוח האדמה הלוהט (שכבר הספיק להתקרר) שהונח על שולחנה של מערכת הבנקאות הישראלית והציג את האירוע בו בחרו בנקים ישראליים ליישר קו עם מדינות זרות ולהכניס אזרחים ישראלים למשטר סנקציות שלהן. אזרחים ישראלים רצה לומר מתיישבים יהודים שממשל ביידן החליט להטיל עליהם סנקציות.

חחיאשוילי אמר: "חשוב להבהיר שבנקים נדרשים לקבוע מדיניות לשימוש ברשימות סנקציות לאומיות כחלק מניהול הסיכונים שלהם, שכן עקיפה של סנקציות יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, וביניהם: סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. עם זאת, ניהול הסיכון, אין משמעותו הימנעות מסיכון, אלא התאגידים הבנקאיים נדרשים להבין את משמעות הסנקציות וההשלכות שלהם כלפי לקוחותיהם, ובמיוחד אילו שירותים ניתן להמשיך ולספק. ולאיזון שהבנק נדרש בין ניהול הסיכון בתחום זה לבין מתן שירותים ללקוחותיו".