משרד ראש הממשלה פותח את ארכיון 'משמר העם' הירושלמי לעיון הציבור

לקראת יום ירושלים חושף ארכיון המדינה שבמשרד ראש הממשלה לציבור הרחב, בפעם הראשונה, 10,189 תיקי אוכלוסין של תושבי ירושלים משנת 1948, שנאספו על ידי "משמר העם" הירושלמי בתקופת מלחמת תש"ח.

"משמר העם" הוקם בירושלים בספטמבר 1947, במקביל ליחידות נוספות שהוקמו בתל אביב, צפת וחיפה. ליחידה זו, שבראשה עמד זאב אפשטיין, גויסו מתנדבים מעל גיל גיוס או כאלו שלא התגייסו מסיבות בריאותיות. ייעוד היחידה היה לשמור על הסדר בעיר ולהתמודד עם האתגרים האזרחיים לקראת האפשרות שתפרוץ מלחמה, בדומה למה שעושה פיקוד העורף כיום.

כחלק מכלל הפעולות שביצע במהלך המלחמה, ערך "משמר העם" הירושלמי מפקד אוכלוסייה. מטרות המפקד היו איסוף מידע מפורט על הבניינים והאוכלוסייה בשכונות היהודיות של ירושלים, סיוע בפעולות שוטפות כמו אספקה, גיוס כוח אדם וביטחון, ומיפוי מקלטים, חומרים דליקים ואמצעי כיבוי אש.

עם תחילת המפקד חולקה ירושלים של אז לשישה־עשר אזורים טופוגרפיים, וכל אזור חולק לגזרות, יחידות-מפקד ונאמני בתים. בסך הכל, פקדו אנשי משמר העם 5,500 בתים וכמאה אלף תושבים, שהיוו כ־80% מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר באותה התקופה. רוב השכונות היהודיות וכן השכונות הערביות שכבשו כוחות "ההגנה" נפקדו. שכונות אחרות לא נפקדו בשל המצב הביטחוני.

בין המידע שנאסף היו כתובת, בעלות ותיאור פיזי של הבניינים. נערכו רשימות של דירות, חנויות, בתי מלאכה, משרדים, מפעלים ומוסדות. נאספו גם פרטים אישיים על התושבים כגון: שם, גיל, ארץ לידה, עדה, שנת עלייה, השכלה ומשלח יד, ואליהם התווספו, למקרי אסון, שם ודרכי קשר לקרוב משפחה או חבר שאינו מתגורר באותו הבניין. בכל בניין מופו גם המקלטים, החומרים הדליקים ואמצעי כיבוי האש.

לאחר המפקד שימש המידע שנאסף לחלוקת משאבים חיוניים כמו מזון ומים, לגיוס כוח אדם לצבא ולשירותים אזרחיים, לאיתור מקלטים במקרה של הפצצות, למניעת שריפות ולתכנון פיתוח העיר לאחר המלחמה. כיום, משמש המפקד כמקור למידע גנאלוגי כללי ואישי של רבים בישראל שמשפחותיהם חיו בירושלים בתש"ח. בנוסף, זהו אוצר ידע חשוב להבנת חיי היום־יום בירושלים בתקופת מלחמת תש"ח בתנאי מצור.