נחשף הקשר בין סגנון חשיבה דיכוטומי לנטייה לקיצוניות פוליטית

קשר ישיר והדוק בין סגנון חשיבה דיכוטומי לבין הזדהות פוליטית נמצא במחקרו של ד"ר יצחק אלפסי, חוקר בכיר במכללה האקדמית הדסה ירושלים ופורסם בימים אלה, בכתב העת Scientific Studios on Social and Political Psychology.

המחקר החדש, "אתה איתנו או נגדנו: סגנון חשיבה דיכוטומי לקיצוניות פוליטית בקרב מצביעי ישראל" התבסס על קמפיין הבחירות לכנסת ונעשה החל מה-21 מאפריל 2019. הוא נשען על הגישה הקוגניטיבית-מוטיבציונית להתנהגות. השערת המחקר שנבחנה הייתה: הקצנה פוליטית היא תוצר של נטייה פסיכולוגית לראות ולפרש את העולם בצורה מסוימת.

המחקר החדש, כלל 312 נבדקים (178 נשים, 134 גברים; ממוצע גיל = 34.5), שמילאו סקר מקוון בו שאלון דמוגרפי, מדדים של הזדהות פוליטית וסגנון חשיבה דיכוטומי הנשען על הגישה הקוגניטיבית-מוטיבציונית להתנהגות, בה הבדלים בינאישיים בנטייה פוליטית, יכולים להיות מוסברים במונחים של מוטיבציות רגשיות ותהליכים קוגניטיביים. בהתאם לכך, ההשערה המרכזית שנבחנה במחקר הייתה, שהקצנה פוליטית היא תוצר של נטייה פסיכולוגית לראות ולפרש את העולם בצורה מסוימת. נטייה הבאה לידי ביטוי בסגנון חשיבה המוגדר כ"חשיבה דיכוטומית" – נטייה קוגניטיבית לסווג מידע במונחים של אפשרויות בינאריות: "שחור או לבן", "טוב או רע", "הכול או כלום".

ממצאי המחקר הצביעו על קשר ישיר והדוק בין סגנון חשיבה דיכוטומי לבין הזדהות פוליטית. כלומר, סגנון חשיבה דיכוטומי נקשר הן לנטייה פוליטית לימין והן באופן כללי לנטייה לקיצוניות פוליטית, בימין או בשמאל. ממצאי המחקר מספקים ביסוס מחקרי לטענה לפיה ככל שאנשים קרובים יותר למרכז הפוליטי, כך גמישותם הקוגניטיבית ויכולתם לתפוס את המורכבות של העולם החברתי גבוהה יותר.

ממחקרים שנעשו בתחום ניתן לראות כי אנשים גמישים אידיאולוגית נוטים להיות סובלניים יותר כלפי עמדות שונות משלהם. הם מסוגלים להיות ביקורתיים כלפי העמדה הפוליטית בה הם מחזיקים ולגבי המחנה הפוליטי שאליו הם משתייכים ולקבל שהטענות של מי שמחזיק בעמדה פוליטית שונה משלהם הגיונית. לכן, הם מכירים בעובדה שלמציאות החברתית והפוליטית המורכבת אין תמיד פתרון אחד ברור והיא אינה יכולה להיות מיוצגת על ידי אמת אחת. מבחינה פסיכולוגית, הבנה כזו מרמזת שאנשים גמישים אידיאולוגית יכולים להתמודד ביעילות עם מצבים המאופיינים ברמה גבוהה של אי-ודאות, עמימות, אמביוולנטיות ואפילו פרדוקסים, המאפיינים לרוב את החוויה האנושית.

המחקר מספק תובנות מרתקות על הקשר בין סגנון חשיבה דיכוטומי לנטייה לקיצוניות פוליטית, ומעניק הבנה מעמיקה יותר של התהליכים הקוגניטיביים והמוטיבציוניים שעומדים בבסיס נטייתנו הפוליטית. חשיבות המחקר נמצאת ביכולתו לפתוח שערים לתהליכי הבנה עמוקים יותר של הערכים, המוטיבציות והתהליכים הקוגניטיביים של האדם בהבנת מהות הפוליטיקה. הקשר בין סגנון חשיבה דיכוטומי לנטייה לקיצוניות פוליטית מאפשר לנו להבין את המנגנונים החבויים בהחלטותיהם הפוליטיות של האנשים ואת הדרכים בהן הם רואים ומפרשים את העולם החברתי והפוליטי.