הרב אלישיב היה צועק על החרדים שמזלזלים בקורונה • דב הלברטל

טור חריף על חרדים וקורונה מאת: דב הלברטל

למה החרדים זלזלו בקורונה ועדיין מזלזלים בה? איך זה שחרדים ממשיכים להיות מדגרות הקורונה הגדולות ביותר באופן יחסי לשאר הציבור, בלי שהם עצמם יעשו דבר כדי לצמצם את התופעה? למה רבים כל כך במגזר החרדי מאמינים בתיאוריות קונספירציות שהקורונה היא שפעת, שהקורונה כבר לא קיימת, שהקורונה היא המצאה ציונית?

השאלות הנוקבות האלה, מחייבות בדיקה שורשית של התופעה. כי הרי מדובר על חיים ומוות. מדובר על פיקוח נפש. מדובר על חולים קשים. על מונשמים. על אלפי משפחות בבידוד. על אלפי משפחות בהסגר. על ישיבות, כוללים וחדרים שנסגרים אחרי שמאות נדבקו.

אז איך זה שלא שומעים תגובה הולמת בציבור החרדי, למעט תלונות של עסקנים על האנטישמיות של המדינה כלפי החרדים, וניצול מביש של סרטון של ילדה בוכייה למתקפה על כולם, מלבד ביקורת על עצמם. למה לא סוגרים מיוזמתנו בתי כנסת, אולמות אירועים ישיבות שאינן עונות על דרישות?

מה הגורם השורשי לכך שהציבור החרדי על עסקניו ועל כל מגזריו, מזלזל בפיקוח נפש? ננסה לענות על כך בטור זה.

הסיבה העיקרית היא, שלמרבה הפלא, גם אצל החרדים, חיי אדם מזולזלים. הרעיון הזה מופיע בגמרא ביומא. הרגש האנושי בדורנו, קהה, כמו אז, שטהרת כלים היתה קשה משפיכות דמים.
הסיבה לכך נעוצה בסדרי עדיפות לקויים מאוד. בחסר בחינוך לאנושיות, לתרבות, לכבוד לאחר, להאדרת ערך החיים. כל אלה הם ערכים הלכתיים מהדרגה הראשונה. אלו מושכלות ראשונים של האדם באשר הוא. כפי שהרמב"ן אמר על עבירת הגזל שהיא עבירה מושכלת, שאין צורך בציווי עליה.

חינוך כזה צריך להתחיל מגיל קטן. אלא שהפרומקייט בעידן זה, משתלט על היהדות החרדית. יקפידו הרבה יותר על אי אמירת ברכת שהחיינו על פרי חדש בבין המצרים, איסור שכול יסודו ממידת חסידות, והגאון סבור שאין לו מקור, מאשר על חשש ממשי לפיקוח נפש בקורונה. זה פרומקייט, ופרומקייט יכול להרוג. המיסטיקה שליטה, גם על חשבון חיי אדם. פרומקייט הוא גם הקפדה על תפילה בציבור בתנאי צפיפות, בסיכון חייהם של רבים אחרים. או בעריכת חתונה באולם אירועים, מתוך הקפדה על הרגלים של פעם, שהיום מסכנים חיים.

המציאות מוכיחה, שככל שהחרדי קיצוני יותר, הוא אלים יותר. כך לדוגמא במאה שערים. כך לדוגמא בבית שמש. וכלל שהוא אלים יותר, הוא מטבע הדברים לא מציית לשום כלל בריאותי. הוא גם לא יהיה נימוסי כלפי האחר.

גם חוסר משמעת בסיסית, הוא בעוכרי היהדות החרדית. בעיקר בישראל, קיים חוסר משמעת, שכל מלמד בחיידר מתלונן עליו, וממילא כך גם כשגדלים. צריך לשנות את זה מן היסוד. משמעת, התנהגות נימוסית כלפי האחר, כיבוד הזולת, האדרת כבוד האדם באשר הוא, הוא מיסודות היהדות והמוסר היהודי.

למה יש הרגשה שאצל הגויים או אצל החילונים, השירות בכל פרמטר הוא אדיב וסבלני הרבה יותר? חרדים חוזרים נפעמים מחו לארץ, מהיחס האדיב לו הם זכו. הם הרי לא רגילים לכך. פעם היה הדר סלבודקאי. הכול נעלם. גם זה מקרין על היחס לקורונה ועל היחס לחיי אדם ולרווחתו.

יש גם משהו מתרבות פרימיטיבית בחלק במגזר. זלזול מופגן ומוחלט בהישגים מדעיים. אמירה כמו: לומר כמה פסוקים, זה מגן יותר מכל עצות הרופאים. חז"ל אמרו חכמה בגויים תאמין. אבל חלק מהחרדים לא כל כך מאמינים בחז"ל זה. אין לי כל ספק, שמרן הרב אלישיב זצ"ל היה אומר לדקדק קלה כבחמורה בדבריהם של הרופאים ומשרד הבריאות. יתכן שבהתחשב במיוחדות שבמגזר החרדי, בצפיפות ובקהילתיות, שהוא היה אפילו מחמיר יותר מאשר משרד הבריאות.

מגפת הקורונה שמסכנת חיים, שכבר הרגה כה רבים, בארץ ובחוץ לארץ, וביניהם רבנים ואדמורי"ם, וכה רבים חלו בה, מהם קשה ומהם בינוני ומהם כביכול קל, והתגברה מאוד לאחרונה, חייבת להביא לחשבון נפש נוקב, ולהסקת מסקנות עקרוניות על ערכי החינוך החרדי, ועל טיפול שורשי ביחס אל כבוד האדם ואל ההתנהגות האנושית הראויה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.