סיכום שבועי

אנקדוטות מעניינות שעולים בסיומו של שבוע

*שובו אחים!*

בסיומו של שבוע טראגי ונורא, בו אנו לא מצליחים לעכל את העובדה כי שלושה מאחינו נתונים לחסדו של רצח חיית אדם, שברצותו מותיר אותם חיים, וברצותו… היו עוד כמה דברים השבוע, שוליים אמנם, אבל דיים בשביל שיתפסו כותרות.
השבוע נוכחנו שהחברה הישראלית לא מסוגלת להתאחד גם לא במצבים קשים, בעוד שחלק גדול מהצבור הישראלי גם כאלו שלצערנו כבוד השבת שלהם נדחה מפני המונדיאל ולא רק, הצטרפו לתפלת רבים לבקוע שערי שמיים, היו את האלו שיצאו עם גינויים ולאו דווקא על החוטפים, ה׳טרמפים׳!, בעטייה נגרמים לנו כל הצרות הצרורות, ייתכן והנושא דורש דיון אחד או יותר אך העיסוק בו בזמן כל כך רגיש כאשר הכל פתוח הוא יותר מזריית מלח על פצעים פתוחים.
השבוע נוכחנו כי בזמן אמת המדינה לא באמת מתפקדת, כשהמודיעין המוצלח שלנו לא זיהה מבעוד מועד את נסיון החטיפה, וכי השב״כ והמשטרה לאחר שבוע חיפושים אחר החוטפים העלו חרס, נאדה.
ובגזרה שלנו גם לא שקט, היה ביטאון רשמי שתלה את העובדה כי סקטור מסויים נפגע מאותה חטיפה היא מסיבה כזו או אחרת, וכבר אמר אחד מהגדולים, ישנם שני חשבונות, חשבון הנפש וחשבונות שמיים, אחד מוטל עלינו לחשבן והשני אסור, מי יעמוד בסוד קדושים.
היו גם תוצאות מעודדות, בסיומו של שבוע נורא מתברר כי השותפות האמיתית היא בין בני כיפות השחורות והסרוגות, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינינו, וחבל שאנחנו רק ׳אחים לצרה׳, חבל שאנו לומדים להתאחד רק בסיבות לא משמחות, אם מטרת המבצע ׳שובו אחים׳ היה לחבר בין האחים האמיתיים הרי שהמבצע צלח מעבר למשוער כעת נותר רק לרקוד יחדיו כשבתווך חתני השמחה קרבני הציבור שנשלחו למטרה החשובה לאחד בין פלגי צבור המאמינים, מי ייתן והיה לבבנו זה כל הימים.

*מי שטרח בער״ש הוא יאכל אותה ב…*

השבוע הסתיים במקרה לא פחות עגום, כשלצערנו הקול נשמע רק במחנה שלנו, המדובר הוא כמובן בשופט בכיר שלימד אותנו פרק בערכאות.
כיצד מדינת ישראל שולחת לבית המעצר אחר כבוד את אחד מאנשי החסד החסד הגדולים כמו אחרון הפושעים, כשהפשע שלו מסתכם בכך שהוא בנה אימפריה אדירה של עולם חסד שאין כמותו, ופשע נוסף היא הקירבה לה הוא זכה מפוסק הדור, השופט חשף את בורותו ברבים כשהוא מגלה את הבנתו בפוסק הדור, והשוואת אימפריית יד שרה לאיזו שהיא קריירה.
ר׳ אורי עתיר הזכויות שהונו הדל עולה על זכויותיו של השופט ומאידך זכויותיו עולים על הון השופט, נאלץ להתבזות בין כותלי בית המשפט במקום להושיט יד (שרה) לעוד גלמוד או קשיש, שאותם השופט לא מכיר, השופט שהושיט ׳יד צרה׳ או ׳יד קרה׳ ובמחי יד הטיל עליו את העונש המקסימלי, כשלאורך המשפט לא פסק מלהעריך את יושרו לימד אותנו פרק או שניים על אופיים של בתי המשפט.
אם מערכת המשפט כמו השב״כ המודיעין והמשפט כשלו, הרי שהשבוע נוכחנו שהחוסן היהודי שלנו גם בצוק העיתים כשהכל מסביבנו לוט וערפל, חי נושם ובועט, לשמוע את ר׳ אורי כשמזגו הרך והנעים, וחיוכו הקבוע נותרו על כנם גם כאשר הופתע לשמוע את הגרוע מכל, כשם שלא גבה לבו כל שנות פעילותו הענפה כך לא נפל לבו כשהתבשר היכן יבלה את השנים הקרובות ובחברת מי…

והבטחון האמיץ של האמהות הוכיחה לנו שה׳יידישע מאמע׳ מי שלאורך כל השנים דבר לא הרתיע אותן ולאורך כל השנים גם בגלויות הקשות ביותר עמדו כצוק איתן למען חינוך הילדים דור העתיד שימשיכו בדרך האבות דרך ישראל סבא בה הם חונכו מתברר כבר תוקף גם בזמננו אנו הדמעות שנשפכו בשעה שקולן של האמהות נשמע יכולות היו למלאות שנות בצורת, אכן הגלויות הקשות לא יכלו לנו ולא שברו אותנו ברגע אמת מתברר שהעם יהודי צולח את כל המשברים, אוי ווין מאמע ווין, ושבו בנים לגבולם.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. "אם מטרת המבצע ׳שובו אחים׳ היה לחבר בין האחים האמיתיים הרי שהמבצע צלח מעבר למשוער כעת נותר רק לרקוד יחדיו כשבתווך חתני השמחה קרבני הציבור שנשלחו למטרה החשובה לאחד בין פלגי צבור המאמינים, מי ייתן והיה לבבנו זה כל הימים."

    אמן אמן ואמןן !!!!

    סטודנטית למנהל עסקים ושיווק |
    הגב