מנכ”ל משרד הבריאות: נדרשות 4000 מיטות עם יכולת הנשמה

2000 לחולי קורונה ו-2000 הנשמה לחולים אחרים

ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה, בראשות ח”כ צבי האוזר, קיימה אתמול (ב’) את דיונה הראשון, אשר הוקדש לנושא היערכות צה”ל ומשרד הביטחון לסיוע במאבק בנגיף הקורונה – בדגש על סיוע רפואי והערכות לקראת חורף 2020.

פרופ’ חזי לוי, מנכ”ל משרד הבריאות, התבקש ע”י יו”ר הוועדה להתייחס לנתוני השפעת בחורף רגיל, ולאחר מכן להיערכות המשרד לחורף הקרוב בהשפעת נגיף הקורונה.

פרופ’ לוי השיב כי בשנה רגילה בוחרים להתחסן נגד שפעת כשני מיליון איש, אולם השנה צפויה דרישה גדולה יותר לחיסונים, והמדינה שואפת גם לתעדף את הקבוצות אשר יחוסנו.

מדינת ישראל כבר הזמינה 3 מיליון מנות חיסון לשנה הקרובה, ושואפת להשיג עד 5 מיליון מנות חיסון, אך המדינה לא תקנה מיצרנים שאינה בוטחת באיכות המוצר, ויש מגבלות של קצב ייצור לחיסונים, והקצאות של מנות שלכל העולם מתחרה עליהן. פרופ’ לוי הוסיף נשאל כיצד נערכת המדינה לבצע זריקות חיסון רבות כל כך בזמן הקצר שלאחר הגעת החיסונים, ואמר כי קופות החולים אחראיות לכך, וכרגע טוענות שיעמדו במשימה, אך בכל מקרה הסיכום שהושג השבוע עם משרד האוצר יביא לתגבור כמויות האחיות בקהילה.

פרופ’ לוי פירט כי הסיכום הוא בשורה גדולה, כאשר סך הכל יתווספו עוד 1600 תקני אחיות לבתי החולים, עם עוד אותן 400 האחיות לקהילה. עם זאת, הודה פרופ’ לוי, כי מדובר בתקנים זמניים עד ליולי 2021 ולא בתקנים קבועים.

פרופ’ לוי נשאל ע”י יו”ר הוועדה באשר לכמויות הבדיקות בכל יום, ופרופ’ לוי השיב כי תוך חודשיים שלושה הוא מקווה להגיע ליכולת ביצוע של עד 60 אלף בדיקות, אך מדובר בהוצאה כלכלית גדולה שדורשת אישורים רבים. לשאלה האם מערכת הבריאות לעמוד בהיקפי בדיקות כאלה, והאם נדרש כח אדם ממערכת הביטחון לסייע, השיב פרופ’ לוי כי צה”ל הקצה חיילים סדירים ככח עזר מסוים למעבדות, בעבודות הפחות מיומנות, אך לא נדרש לסייע מעבר לכך.

פרופ’ לוי נשאל לגבי תרחיש הייחוס של מערכת הבריאות למערכות הנשמה לקראת החורף, ואמר כי תרחיש הייחוס קובע 4000 מיטות עם יכולות הנשמה, מתוכן 2000 לחולי קורונה ו-2000 הנשמה לחולים אחרים לרבות חולי שפעת.

חברי הוועדה הביעו ספקנות באשר ליכולת לעמוד במספר זה, ופרופ’ לוי אמר כי מיטות, בשילוב עם מכונות הנשמה ואמצעים אחרים, יצליחו לספק מענה ל-4000 חולים, אך הפער הוא בכח האדם – בכמויות הצוותים הרפואיים אשר נדרשים בכדי לטפל במספר כזה של חולים. פרופ’ לוי אמר כי אין אפשרות תקציבית מעשית לאייש את כמות התקנים הקבועה בנהלים למספר כזה של מיטות חולים, ועל כן בתי החולים ייאלצו להסיט כח אדם פנימי, על חשבון פעילויות אחרות. הכשרת רופא טיפול נמרץ דורשת כשנתיים-שנתיים וחצי, ומערכת הבריאות הגבירה את קצב הרוטציות של רופאים ממחלקות שונות, בכדי לתת להם הכשרה והיערכות לקראת אפשרות שיידרשו לסייע בחורף.

לאור הדברים על הפער בכח האדם, נשאל פרופ’ לוי האם מדינת ישראל עושה מאמץ להביא כח אדם מחו”ל – בין אם רופאים שיעלו לישראל, ובין אם ישראלים הנמצאים כעת בחו”ל? פרופ’ לוי השיב כי בשלב זה אין מאמץ שכזה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.