“מעולם לא ראיתי מוותר מפסיד” – סיפור מופלא שהתרחש ממש לאחרונה, מכלי ראשון

האברך אמר לי בהתרגשות: “הרגשתי שהקב”ה זורק עלי כסף מהשמים… תביא לי עוד כמה ויתורים כאלו, ואני מסיים עם המשכנתא”

מרגלה בפומיה של רבינו ‘רב רבנן’ מרן ה’אילת השחר’ זיע”א: “נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד”. לפנינו מעשה פלא, מאומת לחלוטין, ששמעתי מכלי ראשון – אברך יקר וחשוב המתגורר בירושלים עיה”ק והמקדש. אברך יקר זה מתמודד, כמו רבים מהאברכים, עם בעיות פרנסה מעיקות ומשתדל להתחזק באמונת איתן בצורו ובקונו, ומשנן לעצמו את דברי ה’משנה ברורה’ (סימן א’) “אין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה” – ומשתדל למעט בהשתדלות גשמית – ולעסוק בהשתדלות לעולם הבא.

ויהי היום; אצל אברך יקר זה, התגלע סכסוך שכנים ל”ע, ממש ‘אש המחלוקת’ התפרצה שם בכל עוז, ויאמר לשבחו של אברך זה שהשתדל בכל כוחו להנמיך את הלהבות, ולקיים את דברי חז”ל על “הבולם פיו בשעת מריבה”. לשיא הגיעו הדברים, כאשר השכנה צעקה עליו בקולי קולות לעיני [ולאזני] כל דיירי הבניין והרחוב, שהוא ‘אפס מאופס’ ‘מושחת’ וכו’, בקיצור ‘ששון ושמחה’…

כל מעשה המריבה היה בימי חודש ניסן תשפ”א, ולאחר מכן השתררה ‘הפסקת אש’ בין שני הצדדים, כאשר שני השכנים לא מדברים מאומה אחד עם השני. יאמר לשבחו של האברך שסיפר לי את הסיפור, שהוא כן ניסה לפייס את הצד שכנגד ולהקדים להם שלום, אבל הצד הפוגע, הצועק והמקלל – לא הגיב כלום, והאווירה נשארה מתוחה.

חלפו ימים וחודשים ואף חודש אלול ויום כיפור, ושני הצדדים לא מדברים מאומה… וכבר משנה ערוכה היא בסנהדרין כז: “שונא – כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה”. אחד השכנים, אברך יקר ונמרץ, החליט ללכת בדרכו של ‘אהרן הכהן – אוהב שלום ורודף שלום’, וניסה להשכין אהבה ואחווה בין שני הצדדים.

צד א’ טען, שפלוני היה לא בסדר. וצד ב’ טען, שפלוני העליב אותו ברבים, בקיצור: כל אחד טען שהשני חייב לפייסו, ועד שלא יכרע ברך וישתחווה לפניו, אין מה לדבר על שינוי במצב.

השכן המתווך לא התייאש, ופנה אל אחד הצדדים, האברך בעל המעשה, ואמר לו כך: הגמ’ אומרת (שבת קטז.) שבשביל “לעשות שלום בין איש לאשתו – אמרה תורה: שְמִי שנכתב בקדושה ימחה על המים”. לכן, ביקש המתווך משכנו, אם הקב”ה בשביל להשכין שלום בין איש ואשתו, מוכן שימחה שמו, כל שכן אתה – תוריד את האף שלך, את ה’מוישה גרויס’ שלך, ותכתוב מכתב התנצלות לשכן שלך – והשלום והשלווה יחזרו לבניין, ותאמין לי: לא יקרה לך כלום, להיפך, הצד החזק באמת הוא הצד שמוותר.

למרות דבריו הצודקים של השכן לקח המון המון זמן לאברך מספר הסיפור לכתוב את המכתב, ועוד הרבה יותר זמן – לתת את המכתב לשכן שכל כך פגע בו ברבים. מידי פעם השכן המתווך ניסה לשאול אותו מה עם המכתב? והאברך דחהו בתירוצים ואמתלאות שונות, כשהסיבה האמיתית הייתה הקושי הרגשי למחול על כבודו ולהעביר על מידותיו למי שכל כך פגע בו ובכבודו הרם והנישא.

‘ויהי’ היום, יום הפורים בו קוראים ‘ויהי בימי אחשוורוש’, ימי אהבה ואחווה ומשלוח מנות איש לרעהו, החליט האברך בליבו, שזהו, היום בעז”ה אני חותך את המריבה ומביא את מכתב ההתנצלות לשכני ה”יקרים”. מיד לאחר תפילת שחרית וקריאת המגילה, חזר האברך לביתו, לקח את ה’משלוח מנות’ הכי יפה שהיה על השולחן וכתב מכתב סליחה ופיוסין לשכנים שכל כך פגעו וביזו אותו.

אמר לי האברך: היה לי קשה, קשה מאד מאד… אני צריך להתנצל?! הלא הם אלו שפגעו והעליבו אותי ברבים?! ועכשיו הם רוצים עוד מכתב התנצלות? הפגעת וגם נפגעת? אבל, ידעתי שזה רצון אבינו שבשמים, התגברתי וכבשתי את יצרי ושלחתי עם ילדי את ה’משלוח מנות’ המכובד ביחד עם ‘מכתב ההתנצלות והפיוס’…

באותה שעה שהמשלוח עשה את דרכו לשכנים, הרמתי את עיני לשמים ואמרתי בערך כך: ‘ריבונו של עולם – רק אתה יודע מה אני מרגיש. מה עשו לי וכמה פגעו בי ובבני ביתי, ואני עושה למען שמך יתברך, כי רצונך להרבות אהבה ואחווה שלום ורעות – אני מבקש ממך תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך, תעזור לי שיהיה לי פרנסה בריווח, קשה לי מאד עם הדוחק הזה’…

סיים האברך את סיפורו: באותה שעה הרגשתי את דברי המשנה (ברכות לד:) “אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר, זה חי וזה מת. אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי – יודע אני שהוא מקובל , ואם לאו – יודע אני שהוא מטורף”. הרגשתי שהתפילה התקבלה!!!

בחודש שאחר כך, חודש 4 למניינם התחיל להיות מומטר עלי מן השמים סכומי כסף אדירים, תשלומי ארבעה וחמישה מהסכומים שאני רגיל לקבל בכל חודש [שגם הם מן השמים]… האברך דיבר איתי בשבוע שעבר, פרשת ‘אמור’, ביום ראשון ואמר לי: אני בעצמי לא מאמין לסיכום שערכתי בסוף החודש. בחודש האחרון, שאחרי שהתגברתי וכבשתי את יצרי, נכנס לי כסף בסכום אדיר של כ-38,000 ₪ ממקומות שונים ומשונים. דברים שהיו תקועים שנים ארוכות עם בירוקרטיות מתישות, הסתדרו בדיוק החודש, ועוד כל מיני דברים ועבודות תורניות שונות ומשונות. הרגשתי שהקב”ה זורק עלי כסף מהשמים. הסכום שנכנס בחודש זה, הינו בערך פי 4 (!!!) מהסכום הרגיל שנכנס אלי מידי חודש. תביא לי עוד כמה ויתורים כאלו, ואני מסיים את המשכנתא…

ע”כ מהאברך היקר, תשוח”ח על מסירת הסיפור והשיתוף של הקוראים בכל פרטי המעשה.

(גיליון מי באר)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.