חלוקת פירות וירקות (צילום: לקט ישראל)
מרבית הכלכלנים העריכו שמדד דצמבר יעמוד על 0%-1%, אך בפועל ירד המדד בעשירית האחוז (0.1%-), ויחד עם מדד נובמבר השלילי (0.3%-) הסתכמה בסופו של דבר האינפלציה בשנת הכספים היוצאת בשלושה אחוזים, והתכנסה אל תוך היעד הממשלתי (1%-3%).
אם לסכם את השנה הקודמת (2023), הרי שהתקיירו בה בעיקר הפירות והירקות שמחירם קפץ ב־13.6%. בכלל, עליות המחירים בענף המזון (4.2%) השפיעו כמובן על המדד. גם הדיור, כלומר שכר הדירה, התייקר ב־3.5%. אחזקת דירה התייקרה אף היא ב־2.6%. וגם התחבורה והתקשורת, החינוך, התרבות והבידור.
אך היו גם ירידות מחירים. כך למשל בהלבשה והנעלה שמחיריהן ירדו בכעשרה אחוזים ובריהוט וציוד לבית שמחירם ירד ב־4.3%. גם בדצמבר היינו עדים לירידות מחירים בתחומים הללו. אך מה שהפתיע יותר מכל (ואולי לא), היו מחירי הדירות אותם מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנפרד ממדד המחירים לצרכן. כאן כבר מזהים את המגמה שהחלה כבר בשלהי 2022 והפכה לתופעה של ממש ב־2023. מחירי הדירות ירדו בשנה הקודמת ב־1.8%. בחודש דצמבר ירדו המחירים בשתי עשיריות אחוז. יחד עם זאת צריך לזכור שבנק ישראל הוריד את הריבית, מה שבלם את הירידות כפי שבא לידי ביטוי בשבועות האחרונים.
על־אף ירידת המחירים הרוחבית שנרשמה ברוב חלקי הארץ, יש מקומות בהם נרשמה דווקא עליית מחירים. כזאת היא ירושלים שמסיימת את שנת הכספים הקודמת עם עליית מחיר של 2.2% וזאת על־אף הבנייה המאסיבית ברוב חלקי העיר.
תגובות