תביעה לשלום בית: כל מה שחשוב לדעת על תביעת כתובה

תביעה לשלום בית יכולה להתפרש אצל חלק מהזוגות כדבר חיובי אשר בו אחד מבני הזוג אכן מבקש באמת ובתמים לשקם את התא המשפחתי לאחר שהוא נקלע למשבר.

אך זה לא נכון תמיד, לפעמים דווקא בקשה לשלום בית כל מטרתה היא ניסיון להתנקם בבן הזוג או להשיג רווחים כלכליים.

במאמר זה נסביר מה האסטרטגיה העומדת מאחורי הבקשה לשלום בית וכיצד נוכל להבחין האם מדובר בבקשה כנה או שמא בבקשת כזב.

תביעה לשלום בית – הרווח

תביעה לשלום בית יכולה להשיג מטרה טובה והיא החזרת השלווה לבני הזוג, שלום בית יכול להיות כפתרון מעולה לבני זוג הנמצאים בהליך גירושין עם ילדים החוששים לשלומם הנפשי של הילדים.

אך היא יכולה לשמש גם כשאין באמת כל מטרה בבקשה, משום שבכך ישנו רווח כלכלי בתביעת מזונות אישה או תביעת כתובה.

בן הזוג אשר יבקש לפרק את חיי הנישואין במהלכם ללא כל סיבה מוצדקת עשוי להפסיד בתביעת מזונות אישה או בתביעת כתובה, מסיבה זו ישנם שמתבצרים בעמדתם כביכול הם רוצים שלום בית.

תביעת שלום בית כחלק מעיגון

לא פעם בני זוג יעשו שימוש בהגשת תביעת שלום בית במטרה לעגן את בן הזוג אשר ייאלץ לרדוף אחר בן הזוג עד לקבלת הגט המיוחל.

ככל ושני בני הזוג היו מצהירים בריש גלי כי הם מבקשים להתגרש, הרי שבית הדין הרבני היה מבצע את טקס הגירושין באופן מידי, ואילו את שאר התביעות הרכושיות הוא היה מנהל לאחר סידור הגט.

לא כן במקרה בו אחד מבני הזוג מעלה בקשה לשלום בית, ישנה חובה על בית הדין לברר האם יש מקום לחייב את בני הזוג להתגרש, או שמא אכן התביעה לשלום בית צריכה להתקבל.

הדיונים בו הצדדים יצטרכו להוכיח האם ישנה עילה לגירושין או שמא אין עילה לגירושין, וכן להוכיח האם תביעת שלום הבית הינה תביעה כנה אם לאו עשויה להמשך זמן רב, כאשר בינתיים המגיש את הבקשה "מרוויח" מהעיגון.

איך מתמודדים עם בקשת שלום בית שאינה כנה

הדרך להתמודד ולהוכיח לבית הדין הרבני כי תביעת שלום הבית שהוגשה היא מהשפה ולחוץ אינה פשוטה כלל.

בהרבה מהמקרים בני זוג שמנהלים את הליך הגירושין ללא סיוע של טוען רבני כמו יהודה אבלס או עורך דין עלולים למצוא את עצמם בסופו של ההליך כאשר בית הדין מקבל את תביעת שלום הבית.

טוען רבני לגירושין יודע אילו שאלות לשאול את המבקש שלום בית בכדי לחשוף את האמת כי אין כל מטרה אמיתית בהגשת הבקשה.