האם ניצב בכיר במשטרה היה מעורב בעלילת שווא?

מש"ח היא יחידה חדשה יחסית, לשיפור שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה החרדית. בעקבות עדות נגד מפקד היחידה, על כך שלא מנע ולא דיווח, לכאורה, על התקהלויות בחברה החרדית במהלך מגפת הקורונה – נפתחה נגדו חקירה פנימית וסודית, ע"י הניצב שכיהן באותה העת כסגן מפקד מחוז ירושלים.

על פי תביעתו, בעקבות פתיחת החקירה החשאית בניסיון לתפור לו תיק בעניין הקורונה, ותחת מחאותיו, הודח מפקד מש"ח מתפקידו, והועבר לתפקיד אחר במשטרה.

מאבקו של הקצין לטיהור שמו, כך נטען, החריף את מאבקם של המעלילים, והוביל להגשת תלונות שווא נוספות עליהן נחקר גם במח"ש. לאחר מאבק ממושך אותו ניהל, העלתה חקירת מח"ש כי החשדות נגדו חסרי כל בסיס, ולאחרונה נסגר תיק החקירה נגדו בעילת 'חוסר אשמה'.

בימים אלה הגיש עו"ד אורי ישראל פז, בשמו של הקצין המודח, תביעת נזיקין בסך 3 מיליון שקלים, נגד סגן מפקד המחוז בעת המקרה, ומקורביו. טרם הוגש כתב הגנה.

לפי כתב התביעה, שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, התובע, קצין משטרה בדרגת רב פקד, זכה לאורך שירותו בתעודות הצטיינות רבות, ומונה לפני כשלוש שנים לפקד על יחידה חדשה בשם 'המרכז לשירות חרדי' במשטרה (מש"ח).

מטרת הקמת היחידה הייתה לחזק את אמון הציבור החרדי במשטרה, ולהגביר את שיתוף הפעולה בין המגזר למשטרה.

הצלחת הקצין, על פי התביעה, הייתה לצנינים בעיני סגן מפקד המחוז בדרגת ניצב (נתבע מס' 1), שהיה בין אלה שהתנגדו להקמתה של היחידה.

על פי התביעה, לאחר שהגיע מידע כוזב על אופן התנהלותו של הקצין, הורה הניצב על פתיחת חקירה פנימית סודית מאחורי גבו, וזאת בניגוד חמור לנהלי המשטרה ולחוק, במקום למנות קצין בודק או להגיש תלונה למח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים).

על פי התביעה, במסגרת החקירה הפנימית, ניהל סגן מפקד המחוז דאז, מסע הפחדה נגד עמיתיו של התובע, תוך שהוא מנסה לגבות מהם עדויות מרשיעות נגדו.

לפי התביעה, אחד מהשוטרים שזומן לחקירה, טען כי סגן מפקד המחוז "רצה שנציג את יחידת מש"ח כמופקרת והרגשתי שמנסים בכוח להציג את המפקד כלא בסדר". שוטר אחר העיד: "הרגשתי את הכאב שלו שהוא לא אוהב שאני מחובר אליך".

לפי התביעה, במהלך שיחות אלה השתמש הניצב במילות גנאי כנגד התובע וכינה אותו 'חולה שליטה' ו'דיקטטור'.

יומיים בלבד לאחר ההחלטה להדיחו, הודלפה הידיעה לתקשורת, ובעקבות זאת פורסמו מספר כתבות שכללו את שמו ותמונתו של הקצין המודח.

הפרסומים אודות הדחתו הובילו לגלי תמיכה בקצין המודח, מצד הציבור החרדי ונבחריו. במסגרת זו פנו מספר רבנים ומנהיגים מן הציבור החרדי לממלא מקום מפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, בבקשה להחזיר את התובע לתפקידו.

על פי התביעה, עקב לחץ ציבורי שנוצר להשבת התובע לתפקידו, יזמו מקורבי הניצב פעולות נוספות כדי להדוף את הלחץ התקשורתי ולהצדיק הדחת הקצין.

על פי הנטען, פעולות ומעשים פסולים וחשאיים אלה כנגד התובע הולידו לפתע טענות שווא חדשות, ובהן נטען כי התובע חשוד גם בתקיפה פיסית וגם ובעבירת מין נגד שוטרת שמקורבת לסגן מפקד המחוז באותה עת. התובע הכחיש בחקירות הללו את כל הטענות כנגדו וטען כי מדובר בעלילת שווא.

בתביעה נטען כי במהלך כל אותה תקופה שבה התחוללה הפרשה, נוהלו נגדו האזנות סתר. אך דווקא האזנות סתר אלה, למרות שעד היום לא ברור מה מידת חוקיותן ומי הורה על ביצוען, הן אלה שניקו לבסוף את הקצין המודח מכל אשמה.

על פי התביעה, בחלוף כחמישה חודשים מהדחת הקצין מתפקידו, הוחלט לסגור את החקירה מטעם הקצין הבודק, ולהעביר את התיק לגניזה, ללא שום המלצה נגד התובע. בשלב זה גם חקירת המח"ש הגיעה לסיומה, ותיק החקירה נגד התובע נסגר בעילה של 'חוסר ראיות', תוך העברתו למחלקת המשמעת. במחלקת המשמעת החליטו לסגור את התיק ולגונזו, ללא נקיטת כל הליך נגד התובע.

בשלב זה, המשיך התובע במאמצים לניקוי שמו, ופנה למח"ש בבקשה לשינוי עילת סגירת התיק מ'חוסר ראיות' ל'היעדר אשמה'. התובע פנה לראשת מח"ש, כשהוא מצויד בראיות חדשות, שחלקן הסתמכו על האזנות הסתר והאיכון שהופעלו נגדו, ועילת הסגירה שונתה ל'היעדר אשמה'.

בימים אלה הגיש עו"ד פז, בשמו של הקצין המודח, תביעה נזיקית על הפצת עלילה כוזבת, שפגעה בשמו הטוב, באופק הקידום המקצועי שלו, ובבריאותו הנפשית והפיזית.

בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט המחוזי בירושלים, מבקש עו"ד אורי ישראל פז, לחייב את הנתבעים לפצות את התובע בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (ולכל הפחות ב-3 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בתביעה שהוגשה לאחרונה, אליה נתייחס במסגרת ההליך בבית המשפט ולא באמצעי התקשורת".