ועדת הכספים אישרה: המדינה תמכור את מניות אל על

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ג') את מכירת מניות חברת אל-על, שנקנו על ידה בתקופת הקורונה, עד ל-16 בדצמבר 2023, כאשר העיתוי המדויק יקבע על ידי החשב הכללי, בהתאם לתנאי השוק.

כזכור, בספטמבר 2020, על רקע הקורונה והקשיים אליהם נקלעה חברת אל-על, נקבע כי משרד האוצר יסייע לחברה בדרך של מתן רשת ביטחון להנפקת מניות לציבור בהיקף של 150 מיליון דולר שתבצע החברה.

באותו חודש, רכשה המדינה 11% ממניות החברה בסכום של כ-113 מיליון ₪, במסגרת הנפקה שביצעה אל-על.

במסגרת אותה החלטה, נקבע כי המדינה תמכור את המניות בתוך 18 חודשים ממועד ההנפקה, בהמשך תוקנה ההחלטה ונקבע כי המדינה תמכור את המניות לאחר 27 חודשים ממועד ההנפקה, קרי עד לדצמבר 2022, ובהמשך הוארכה התקופה ב-12 חודשים נוספים, עד ל-16 בדצמבר 2023.

בבקשה שהובאה בפני ועדת הכספים היום מצד שר האוצר, התבקשה הוועדה לאשר כדרוש בחוק נכסי המדינה, את מכירת המניות המוחזקות ע"י המדינה עד ל-16 בדצמבר 2023, כאשר העיתוי המדויק יקבע על ידי החשב הכללי, בהתאם לתנאי השוק.

בנימוקי הבקשה ובמהלך הדיון צוין כי מועד המכירות שונה מספר פעמים, מתוך רצון למנוע הפסד כתוצאה ממכירת כמות כה גדולה של מניות בפרק זמן קצר וידוע, לכן תאפשר הדחייה עד לתום השנה מכירה בפריסה רחבה יותר, ומקסום הצעד.

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, למצב החברה כיום, השיב עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל-על: "פרסמנו את מאזן החברה. החברה טסה, יש כ-5,000 עובדים, היו לפני הקורונה קרוב ל-7,000 עובדים. כיום אנחנו מגייסים עובדים, חסרים לנו טייסים".

"פרסמנו דוחות ל-2022, יש הנהלה שברובה חדשה. הנתיב מעל סעודיה ועומאן יעזור לנו מאוד בנתיבים למזרח. פתחנו גם קו חדש לאירלנד, המטוסים מלאים, המחירים בסדר. יש שקט תעשייתי עם העובדים, יש הסכמים עם כל הוועדים, שימשיך ככה.

השקיע חדש מארה"ב, השקיע עד היום בחברה כ-270 מיליון דולר, רוזנברג. יש שיתוף פעולה בינו לבין דירקטוריון החברה. החזרנו סכום גדול למדינה לפני הזמן, 45 מיליון דולר, רק שיתנו לנו לנהל את החברה. ההלוואה הייתה מותנית בכל מיני דברים".

אסתי פלדמן, סגנית יועמ"ש, משרד האוצר: "בשנת 2020, באמצע משבר הקורונה, חברת אל-על פנתה למדינה לקבל סיוע בשל המצב הקשה אליו היא נקלעה, המדינה החליטה להעניק לה סיוע אבל לא באמצעות סובסידיה שלא חוזרת למדינה, אלא באמצעות רשת ביטחון להנפקה שתבצע החברה, במובן שאם הם יוצאים להנפקה אנחנו משלימים להם עד סכום מסוים שעליו הייתה הנפקה, ותמורת כך המדינה מקבלת מניות, המדינה לא תנהג מנהג בעלים, הן יהיו רדומות זה פשוט החזר להשקעה, ושתגיע העת המדינה תמכור את המניות ותחזיר לעצמה את הסכום שהשקיעה".

כך הוסיפה פלדמן כי במועד המכירה "נקבע כי המדינה תמכור תוך 18 חודשים. מצב החברה לא היה מאושש מספיק בתום התקופה והמדינה חששה שייווצר לה הפסד מאוד גדול על הסכום שהשקיעה – 113 מיליון ₪, בהמשך תוקנה ההחלטה פעם נוספת ובדצמבר תוקנה ההחלטה פעם נוספת, זאת אומרת יש 8 לנו כ-חודשים למכור את המניות. בגלל כמות המניות הגדולה שהמדינה מחזיקה, אנחנו לא רוצים להודיע על תאריך המכירה המדויק וגם לא לעשות את זה בבת אחת, כדי לא להשפיע על מחיר המניה, עד תום המועד שנקצב לנו נעשה את זה, אבל לא נגיד כמה ומתי, על מנת שנוכל להיכנס למהלך העסקים הרגיל של המניה".

לשאלת ח"כ יצחק פינדרוס, לעמדת אל-על, השיב בן צבי: לאל על אין עמדה ישירה בעניין הזה, יש היום הצעת רכש מפורסמת מטעם בעל השליטה ל-5 אחוז מהמניות. החוק אומר שבעל מניות לא יכול לעבור את ה-45 אחוז אלא בצורה של הצעת רכש. לכן עשו הצעת רכש לעוד 5%. יש עוד דבר שבגלל ההסכם שלנו עם המדינה, בעל השליטה נתן לחברה 70 מיליון דולר הלוואות, חלקן הפרעון מותנה בהנפקה, חלקן לא. חברה לא יכולה להנפיק מניות כי בעל השליטה לא יכול לקנות אותם אם אין לו אפשרות לעבור את ה-45%, אם יעברו את האחוז הזה, אז לחברה יהיה יותר קל לעשות הנפקות, והחברה צריכה לעשות הנפקות. זה הקשר העקיף".

ח"כ גפני: "אז על המדינה לפעול בעניין המכירה, בלי לגרום למניה לצנוח".

גיל כהן, סגן החשב הכללי: "המחזור היומי במניה הוא כמיליון שקל, אנחנו מדברים על בין 80 ל-90 מיליון ₪, תלוי במחיר השוק. צריך זמן מסוים כדי לטפטף את זה לשוק או בצורה שקטה, כדי לא לפגוע במחיר המניה".

במהלך הדיון העלו חברי הכנסת את נושא היחס למגזר הערבי בנמל התעופה בן גוריון.

ח"כ חמד עמאר: "במגזר הערבי לא אוהבים לטוס אל-על כי הם משפילים אותם. הבן שלי קצין בצה"ל, הוא הראה תעודת קצין ולמרות זאת לקחו אותו הצידה, עשו עליו חיפוש, הוא אמר להם אני קצין בצבא, מוביל פלוגה, ואתם עושים לי חיפוש כזה. הוא חזר הביתה ואמר לי: לעולם לא אטוס אל-על. זה היה לפני שנתיים".

בן צבי: "הנושא הזה קשור בשב"כ ולא באל-על, מאז התקופה בה ארע המקרה היו תהליכים, השב"כ עשה תהליך גדול מאוד בקרב האוכלוסייה המדוברת, היום הבידוק הרבה יותר טוב ומהיר, כי יודעים את מי צריך לבדוק ואת מי לא. תנסו אותנו. היות שיש מסננת שהשב"כ עושה מראש, נושא הבדוקים הרבה יותר טוב".

שלומי אבשלום, ראש מערך תקשורת וקשרי ממשל, אל-על: אנחנו רואים עצמנו כחברה של כל תושבי ישראל. תרגמנו הרבה מאוד תוכן במטוס בערבית, יש לנו דוברת בערבית וכל ההודעות שלנו יוצאות גם בערבית, תרגמנו את האתר לערבית, כדי שיהיה אפשר גם להזמין בערבית. בידוק זה רשות שדות התעופה מונחה שב"כ, זה לא אל-על, ואנחנו לא יכולים אפילו להתערב. אנחנו עושים כל מיני התאמות כדי לצמצם את התחושות האלה, אני מזמין אתכם לטוס אתנו, ואני בטוח שתראו שהחוויה מצוינת".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אנחנו מעלים את הנושא כי קורים מקרים ואנשים חשים מושפלים:"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני התייחס לנושא: "מכיוון שהנושא עלה, אני מבקש לבדוק מחדש את כל הנושא הזה. במקרים כאלה החברה נפגעת, אנחנו נפגעים, ואנחנו רוצים שאנשים יטוסו אל-על, החברה תהייה חברה של כולם. תבדקו את המערך מחדש, גם מול גורמים בשדה התעופה וגם מול השב"כ". בחברה ציינו כי יקיימו דיון בנושא.