למרות הטכנולוגיה: הציבור מתנגד להנצחה בבינה מלאכותית

ד"ר טל מורס, חוקר בחוג לתקשורת צילומית ובחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים, ערך מחקר חדש בו בחן את תגובות הציבור לתופעת השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית ליצירת אווטרים של אנשים שמתו. מורס ביצע ניתוח מעמיק של דעות ותגובות הציבור בקשר לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו, המאפשרת ליצור אווטר של אדם שמת על בסיס המידע הדיגיטלי שהשאיר ברשת, תמונות ודגימות קול. המחקר מתקשר לנושאים רבים ביניהם זיכרון, הנצחה וטכנולוגיה ומשקף את השיח הציבורי בסוגיה "תיקשור" עם המתים.

תוצאות המחקר מגלות שלמרות שטכנולוגיות חדשות מתקבלות בדרך כלל בהתלהבות, כאשר מדובר על פרקטיקות של התמודדות עם שכול והנצחת המתים, הציבור נרתע מהחדשנות ומעדיף לדבוק במסורת. עם זאת, הממצאים מלמדים שפעילות אקטיבית ברשת (פרסום פוסטים ותמונות) מפחיתה את הרתיעה מסוג כזה של אינטראקציות. לכן, לא מן הנמנע שבעתיד, הנכונות לאמץ טכנולוגיות לתיקשור דיגיטלי עם ייצוגים של מתים תהיה גבוהה יותר.

דוגמא אקטואלית לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ל"החיאה" של המתאים היא "האיחוד" בין שני זמרים גדולים שלא נמצאים איתנו עוד – עופרה חזה וזוהר ארגוב. קולותיהם של שני הזמרים מבצעים דואט של שיר שנכתב רק לאחרונה – שיר שהם מעולם לא ביצעו ומעולם לא הקליטו. השיר נוצר על ידי שימוש בדגימות קול של שני הזמרים, ועיבוד של דגימות הקול בעזרת טכנולוגיית בינה מלאכותית. התוצאה היא שיר בקולותיהם של שני הזמרים שרק נשמע אותנטי, למרות שהוא בפירוש לא.

ה"איחוד" המלאכותי בין שני הזמרים המתים הוא לא היוזמה היחידה שמטשטשת את הגבולות בין החיים והמתים ומחזירה לחיים את מי שכבר אינם. אנדי וורהול המת "מקריין" סידרה המבוססת על יומניו, למרות שהוא מעולם לא הקליט את הקריינות; אמזון עובדת על פיתוח שיאפשר להחליף את הקול של "אלכסה" בקולות של בני משפחה שמתו; חברת מיי הריטג' מאפשרת לנו ליצור סרטוני וידאו קצרים ולכאורה להקים לתחייה תמונות של סבים וסבתות שאף פעם לא צולמו בווידאו; ובישראל כבר הושקו קמפיינים בהובלת אנשים מתים, המבוססים על טכנולוגיית Deep Fake. פיתוחים אחרים רתמו טכנולוגיות של בינה מלאכותית כדי ליצור צ'ט-בוט שמבוסס על פרופילים של מתים. הצ'ט-בוט לומד את התכונות של האדם שמת ומגיב לכאורה כאילו האדם המת מחובר לרשת. במילים אחרות, הטכנולוגיה כבר מאפשרת ליצור אווטר שייראה כמו מישהו שמת, שיוכל לדבר כמו מישהו שמת ושהזהות וההתנהגות שלו תהיה מבוססת על נתונים אישיים של האדם המת.

מעבר להתקבלות ואימוץ של טכנולוגיות חדשות בתחום המוות הדיגיטלי, קיימים גם שיקולים אתיים כבדי המשקל המלווים את הפיתוחים הדיגיטליים בתחום, המתייחסים לפרטיות לאחר המוות, זכויות המתים והרצון או הצורך בהנצחת המתים ככל שהטכנולוגיות האלו הופכות להיות יותר זמינות ויותר משוכללות, חשוב לתת את הדעת על היבטים אלו של רצון המת, ואולי גם להסדיר את הנושא מבחינה חוקית.

מחקר זה מציע מסגרת חדשה לשיח הציבורי ולהבנת הפלטפורמות הדיגיטליות והחברתיות הנוכחיות. הוא מעניק לנו את היכולת להבין ולחקור את האינטראקציות המורכבות שעלולות להשפיע על התהליכים האישיים והחברתיים שלנו.