מבקר המדינה: בגלל הקורונה, ירידה ניכרת במספר הילדים שחוסנו חיסוני שגרה

בדו"ח שפרסם המבקר, הוא מתייחס לטיפול הכושל של משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק הקורונה מול מפיצי מידע כוזב אודות החיסונים וסכנת ההדבקה

דו"ח נרחב של משרד מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי), מתייחס למבצע חיסוני הקורונה. המבקר, מתניהו אנגלמן, מצא שמרבית הדיווחים על תופעות לוואי של החיסונים, דיווחים שהעבירו קופות החולים ובתי רפואה, לא נקלטו במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות בשל תקלות טכניות.

עוד מצוין בדו"ח כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא הסבירו לציבור כיצד להתמודד עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים. מידע שמילא את הרשתות החברתיות ועורר תיאוריות קונספרציה רבות.

בדוח מציין המבקר שחיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים.

מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, בו הגיע שיעור המתחסנים ל־50.9% מהאוכלוסייה. זאת לעומת מדינות האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%.

עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל לעומת הממוצע העולמי: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%.

מגמה דומה עולה מהדו"ח גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.

מבקר המדינה מציין שביקורת שערך משרדו, העלתה ששיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני שישים ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית, הגיע ל־60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה.

עוד מצא המבקר כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ־82% מכ־354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה. דיווחים שהעבירו אליו גורמים רפואיים שונים. הדיווחים לא נקלטו עקב תקלות טכניות בממשק מערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות).

בביקורת עלה עוד כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים, לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב, ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו.

המבקר בדק את השפעת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים בשגרה. בבדיקה נמצא כי כ־57% מההורים שהשתתפו בסקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית באוגוסט 2022, הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ־46% מההורים בשנת 2016. ואכן, בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017-2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *