סירבת לתת גט לבעלך? זה יעלה לך כסף!

בית המשפט למשפחה בירושלים, קבע כי, האישה הינה סרבנית הגט מזה כ-10 שנים ולא הבעל  והיא זו אשר תשלם לבעל סכום של 120,000₪ ובנוסף, סכום של 30,000₪ עבור הוצאות משפט (!). במקרה הזה, הגישו הצדדים תביעות נזיקין זה כנגד זה ותבעו פיצויים בגין סרבנות הצד השני לתת גט ובית המשפט, לאחר שבחן את עובדות המקרה וכן את התנהלות הצדדים בבית הדין הרבני, הגיע למסקנה כי מנסיבות המקרה עולה בבירור כי האישה הינה הסרבנית ולכן תפצה את בעלה.

הראיות שעלו מבית הדין הרבני הראו חד משמעית- האישה הינה הסרבנית

כאן דובר על בני זוג חרדיים שנישאו בשנת 1983, כאשר בשנת 2006 כבר עברו להתגורר בחדרים נפרדים בבית המשותף ובשנת 2008, הגיש הבעל תביעת גירושין באמצעות עו"ד לגירושין בבית הדין הרבני, שם גם נידונו ענייניהם הרכושיים של הצדדים, כאשר הדיונים בבית הדין הרבני התנהלו במשך יותר מ-10 (!) שנים. בני הזוג הגישו תביעות אזרחיות לפיצויים האחד כנגד השני ובית המשפט, אשר צריך להחליט למי מגיעים הפיצויים בגים הסרבנות, רצוי וראוי שייקח בחשבון את ההליכים שנוהלו בבית הדין הרבני ואת ההחלטות שהתקבלו שם שהרי, שם מתנהלות תביעות גירושין בין בני זוג יהודיים ולא ניתן לנתק בין ההליכים. ולכן, כשבית המשפט בחן את ההליכים בבית הדין הרבני כאמור, ראה בעצם כי כל התנהלות הצדדים הראתה בבירור שהאישה היא זו אשר סירבה לתת גט במשך שנים רבות ולא הבעל הוא זה אשר סירב. כלומר, בעוד שהיו החלטות רבות שניתנו כנגד האישה, הרי שלא הייתה אפילו החלטה שיפוטית אחת שנתן בית הרבני, לפיה הבעל הוא זה אשר סירב לתת גט. כך למשל: האישה ניסתה לעשות שימוש ברור בגט כאמצעי לחץ פסול בעניין חלוקת הרכוש בין בני הזוג, למרות שבית הדין הרבני קבע בפירוש שתביעת הגירושים תופרד מהתביעה הרכושית ובנוסף, פעלה האישה וגרמה לדחיית הדיונים ולעיכוב הבירור המשפטי בבית הדין הרבני.

"מחירון" הסרבנות

בניגוד למה שנהוג לחשוב – מסבירה עו"ד צפית דיבון קצובר – מקרים של אישה שממאנת לתת גט לבעלה, אינם כה חריגים והנטייה בפסיקה, הן בבית המשפט למשפחה והן בבית הדין הרבני, הינה להתייחס ל"סרבנית גט" כמו שמתייחסים ל"סרבן גט". חשוב להבין, כי הכלי הזה שבו משתמשים בני זוג האחד נגד השני ובדרך כלל כדי להשיג עוד טובות כלכליות, אינו רק גורם לעוגמת נפש רבה אצל האחר, אלא גורם לו לנזקים של ממש, באופן בו בן הזוג המסורב אינו יכול להמשיך בחייו, להינשא בשנית ולהקים שוב משפחה. נהוג "לתמחר" סרבנות בסכום של 25,000₪ – 30,000₪ לכל שנת סרבנות, אך זהו אינו מדע מדויק ובכל מקרה, יישקלו כל הנסיבות ועובדות אותו המקרה וכך, לעיתים יפסקו יותר (אם נראה שחוסר תום הלב של הצד המסרב היה חמור מהרגיל) ולעיתים  יפסקו פחות (אם המצב הכלכלי של הצד המסרב בכי רע).

הבעל הוא הניזוק ואותו יש לפצות

בפסק דינו, בית המשפט בעצם בחן את כל הראיות שעמדו מולו, הן מבית הדין הרבני והן מהתנהגות הצדדים בפניו במהלך הדיונים והגיע למסקנה, בעצם, שהבעל הוא זה אשר רצה לתת גט והאישה לא והוא זה אשר ניזוק בנזקים רבים במהלך השנים בשל התנהלות זו.

בית המשפט ראה, כי האישה היא זו אשר ניסתה בכל השנים לנצל את מתן הגט בעצם כדי להשיג יתרונות כלכליים שוב ושוב, יתרון אשר לא התקבל בעין יפה הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט למשפחה.

עם זאת, בית המשפט לא פסק לבעל את מלוא הסכום שתבע ולקח שיקולים נוספים בחשבון, כמו מצבה הכלכלי של האישה.

סרבנות גט אינה מנת חלקם של גברים בלבד וישנן נשים רבות, אשר עושות שימוש באמצעי זה ולכן, חשוב שיידעו, כי בתי המשפט "מענישים" בשל התנהלות זו, אשר תעלה בסופו של דבר, כספים רבים.

לקריאת פסק הדין המלא ראו: 50420-02-20 (62881-06-21).