עלייה בשיעור הסבורים שהמחאה לא תשפיע על הרפורמה

התפרסם מדד הקול הישראלי לחודש פברואר 2023, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. המדד, המתפרסם אחת לחודש, בוחן את עמדות האזרחים בסוגיות מרכזיות.

עורכי המדד, פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מציינים כי: "הערכת המצב הכללי של ישראל כיום, לצד תחושת הבטחון הקיומי, הפנימי והחיצוני, של חלקים גדולים בציבור הישראלי מצויות בשפל כמעט חסר תקדים. גם הערכת הביצועים של הממשלה אינה מחמיאה בלשון המעטה אפילו בקרב התומכים בה פוליטית. המחאה מציינת את קו השסע הפוליטי-חברתי הפעיל­­ ביותר כיום, כך שלמעשה קשה לדבר על "דעת קהל בישראל" ויש לדבר על לפחות 2 מכלולי עמדות ורגשות נבדלים כמעט בכל נושא שבדקנו".

מצב הרוח הלאומי

בעוד מידת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל נותרה כשהייתה בחודש הקודם (בשני המקרים 38%), הרי שבאופטימיות לגבי מצב הביטחון של ישראל מצאנו החודש ירידה חדה (מ-46% בינואר ל-31% בפברואר, המדידה השנייה הנמוכה ביותר מאז החלנו לבדוק את הנושא באמצע 2019).

הפער באופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל בין יהודים לערבים הוא גדול – בקרב היהודים 41% הם אופטימיים לעומת 19% בלבד בקרב הערבים. ואולם גדול בהרבה הוא הפער בנושא בין השמאל והמרכז מחד גיסא לבין הימין בציבור היהודי – בעוד שיעור האופטימיים בשני המחנות הראשונים הוא קטן מאוד (7% ו-19%) בימין מדובר ברוב (61%).

לעומת זאת כשמדובר בביטחון הלאומי, האופטימיות היא עמדת מיעוט בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), אם כי שוב בשמאל ובמרכז היא נמוכה בהרבה מאשר בימין (16%, 22%, 46%). יש לציין כי בימין בין ינואר לפברואר חלה ירידה גדולה באופטימיות לגבי הביטחון הלאומי, ככל הנראה בגלל הפיגועים של החודש האחרון.

לפני חודשיים התחלנו לבדוק בנפרד את האופטימיות לגבי ביטחון הפנים והביטחון החיצוני (הצבאי). בביטחון החיצוני מסתמנת בתקופה זו ירידה הדרגתית מתמשכת בשיעור האופטימיים. בביטחון הפנים הייתה עלייה קלה מדצמבר 2022 לינואר 2023, אבל בחודש האחרון חלה גם כאן ירידה חדה (מ-37% אופטימיים ל-28% בלבד). כלומר, גם בבדיקה של הביטחון הכללי בשאלה הקודמת וגם בשתי השאלות הללו לגבי ביטחון הפנים והביטחון החיצוני מסתמנת ירידה באופטימיות הציבורית לגבי העתיד.

הפערים בין המחנות הפוליטיים הם גדולים. בנושא הביטחון החיצוני רק מיעוט בשמאל ובמרכז הם אופטימיים לעומת רוב בימין. בנושא ביטחון הפנים בכל המחנות מדובר במיעוט, אך הוא קטן במיוחד בשמאל ובמרכז.

המצב הכללי של ישראל

תוך תקופה קצרה, חמישה חודשים בלבד מאז בדקנו זאת לאחרונה (אוקטובר 2022), זינק שיעור המגדירים את המצב הכללי של ישראל כרע או רע מאוד מ-30% ל-47%. זאת במקביל לירידה בשיעור המתארים את המצב כ"ככה-ככה" (מ-42% ל-27%). שיעור המתארים את המצב כטוב או טוב מאוד נותר כרבע בשתי המדידות. כלומר המעבר היה בעיקר מעמדת הביניים לעמדה השלילית. בכלל המדגם זהו הערך הגבוה ביותר של המגדירים את מצב המדינה כרע או רע מאוד מאז שנת 2007, מדידה שנערכה לאחר מלחמת לבנון השנייה.

בציבור היהודי שיעור המתארים את המצב הכללי של המדינה כיום כרע או רע מאוד עלה מ-28% ל-43%, ובציבור הערבי מ-41% ל-66%.

פילוח המרואיינים היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה את הקשר החזק שבין המצב הפוליטי לתפיסת מצב המדינה באופן כללי: ביוני לפני פחות משנה, עת כיהנה בישראל ממשלת בנט-לפיד, 42% ממחנה השמאל ציינו כי המצב הכללי של ישראל אז היה טוב או טוב מאוד ורק 17% העריכו אותו כרע או רע מאוד. כיום 71% ממחנה זה מציינים כי מצב המדינה רע או רע מאוד ורק 11% כי הוא טוב או טוב מאוד. תמונה דומה, אם כי פחות חדה, עולה גם במחנה המרכז (יוני 2022: 32% טוב או טוב מאוד ו-24% רע או רע מאוד; פברואר 2023: 16% טוב או טוב מאוד, 58% רע או רע מאוד). במחנה הימין התמונה הפוכה: ביוני 2022 רק 23% ציינו כי מצב המדינה טוב או טוב מאוד ו-40% שמצבה רע או רע מאוד, וכיום שיעור המציינים כי המצב טוב או טוב מאוד עלה ל-39%, ושיעור המשייכים עצמם לימין המציינים כי המצב רע ירד ל-30%. במילים אחרות, המיקום הפוליטי קובע את ההערכה לגבי מצבה של המדינה.

האמון בבית המשפט העליון

44% מהמרואיינים במדידה הנוכחית ציינו כי יש להם אמון במוסד זה, בדומה לממוצע בשלוש השנים האחרונות (43%). הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים בכיוון שראינו גם בעבר. מעבר לכך – בשמאל ובמרכז האמון כיום גבוה במעט מהממוצע של שלוש השנים האחרונות, ובימין – מעט נמוך יותר.

המחאה

מי מוחים? – שאלנו בינואר ושוב החודש: "האם השתתפת באחת או יותר מפעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (הפגנות, חתימה על עצומות וכדומה)?" ומצאנו בכלל המדגם עלייה מסוימת בשיעור העונים בחיוב – מ-13% בסקר ינואר ל-18.5% בסקר פברואר. עלייה משמעותית נרשמה בקרב המשיבים הערבים – מ-7% בינואר ל-14% בפברואר. בקרב היהודים העלייה הייתה מ-15% ל-19% בפברואר.

כמו במדידה הקודמת, רוב ההשתתפות במחאה בציבור היהודי הייתה ועודנה בקרב מי שמגדירים עצמם שמאל (מבין המוחים היהודים 45.5% משייכים עצמם למחנה השמאל, 37.5% למרכז ו-17% לימין). בעוד בשמאל ובמרכז ניכרת עלייה בשיעור המדווחים על השתתפות במחאה, בימין מספר זה נשאר יציב (ונמוך).

שיטות מחאה – עם "התחממות" המגעים בין המוחים למשטרה רצינו לדעת מה שיעור המסכימים לכך שבנסיבות מסוימות מותר להשתמש באלימות לקידום מטרות פוליטיות. שאלנו: "האם אתה מסכים או לא מסכים שבשום מצב לא ניתן להצדיק שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות?" כחמישית מכלל המדגם (21%), שיעור גבוה בהרבה מבעבר, הסכימו שבנסיבות מסוימות השימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות הוא לגיטימי בעיניהם (למשל במדד הדמוקרטיה 2022 היה השיעור המקביל 9%).

פערים גדולים בשיעורי התמיכה בפעולות המחאה השונות נמצאו בין מי שהשתתפו במחאה בחודשים האחרונים לבין מי שלא לקחו בה חלק. מקרב המוחים יש רוב גדול לכל פעולות המחאה לבד מאי הגעה לשירות מילואים ואי תשלום מיסים, שזוכות לתמיכה של מיעוט אם כי ניכר. בקרב אלה שלא לקחו חלק במחאה יש תמיכה רבה בזכות להפגין ולמעלה מחצי תמכו גם בשביתה ממלאכה ומסחר, אך רק מיעוט מהם תומכים באי התייצבות למילואים או אי תשלום מיסים.

השפעה צפויה של מחאה רחבה – למרות התגברות המחאה, חלה דווקא עלייה מינואר לפברואר בשיעור הסבורים שגם מחאה רחבת היקף לא תוכל להשפיע על התקדמות תכנית לוין לרפורמה במשפט. עם זאת במצורף רוב קטן (55%) סבורים כי היא תוכל לרכך, לעכב או אפילו לבטל את מהלך זה.

שוקלים לעזוב את ישראל?

חזרנו ושאלנו החודש את המרואיינים האם מאז הבחירות האחרונות לכנסת, הם חשבו ברצינות או פעלו להוצאת דרכון זר. גם החודש הרוב לא עשו כן: 60% דיווחו שלא חשבו ברצינות ולא פעלו להוצאת דרכון זר (בינואר השיבו כך שיעור גבוה יותר – 67.5%), לעומת 6% שציינו כי פעלו להוצאת דרכון זר ו-17% שחשבו על כך ברצינות.

פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות למפלגות הקואליציה או האופוזיציה מעלה כי שיעור מי שחשבו או פעלו להוצאת דרכון זר בקרב מצביעי האופוזיציה (37%) הוא יותר מפי ארבעה מאשר בקרב מצביעי הקואליציה (9%). במילים אחרות, למעלה משליש ממצביעי מפלגות האופוזיציה מכוונים מבט החוצה מישראל.

בנוסף, שאלנו את המרואיינים האם במהלך ארבעת החודשים האחרונים פעלו או חשבו ברצינות להוציא כספים מהארץ. שוב, רוב ברור (65%) לא חשבו ברצינות ולא פעלו בכיוון. עם זאת, לא מעט חשבו על כך ברצינות (14%), וכצפוי שיעור נמוך יותר פעלו בנושא (3%).

פילוח התשובות לשאלה זו לפי השתתפות במחאה מעלה כי מקרב המוחים 7.5% פעלו להוצאת כספם מהארץ ו-34.5% חשבו על כך ברצינות אם כי לא פעלו בנדון. מנגד, מקרב אלה שלא לקחו חלק במחאה רק 2% פעלו להוצאת כספם ו-10% חשבו על כך ברצינות.

הערכת תפקוד הממשלה

שאלנו מה לדעת המרואיינים קרה למדינה בתחומים השונים (כלכלי, ביטחוני, מדיני-דיפלומטי, מתחים בין הקבוצות השונות) בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית. בתחום הביטחוני ובתחום הכלכלי מחצית מעריכים כי המצב נעשה גרוע יותר. בתחום המדיני-דיפלומטי ובתחום המתחים בין הקבוצות בחברה מדובר ברוב שרואים הרעה במצב.

השוואה בין עמדות מי שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הקואליציה לבין מי שהצביעו למפלגות האופוזיציה, מעלה כי אפילו בקרב מצביעי הקואליציה בכל אחד מארבעת הנושאים אין רוב הסבורים כי המצב כיום טוב יותר משהיה בממשלת בנט-לפיד: רק 44% סבורים כי בתחום הכלכלי ובתחום הביטחוני המצב כיום טוב יותר, שיעור מעט נמוך אף יותר רואים שיפור בתחום המדיני-דיפלומטי (41%), ורק 19% בנושא המתחים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. כצפוי בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה המצב גרוע בהרבה – בכל ארבעת התחומים הרוב הגדול סבורים שהמצב גרוע משהיה.

החשש מגל טרור

שאלנו את המרואיינים באיזו מידה הם חוששים שהם או מישהו ממקורביהם ייפגע מפיגוע בתקופת הרמדאן המתקרבת והולכת. רוב המרואיינים (60%) ציינו כי הם חוששים מכך, כאשר ההבדלים בין יהודים לערבים בסוגייה קטנים (יהודים 61%; ערבים 56%). פערים מסוימים נמצאו לפי אזורי מגורים, כאשר תושבי יהודה ושומרון הביעו את החשש הרב ביותר להיפגע מפיגוע (73%), ומנגד דווקא תושבי ירושלים, המהווה לא אחת מוקד לגל פיגועי טרור, ביטאו את מידת החשש הנמוכה ביותר, אם כי גם כאן מדובר ברוב (52%).