תקדימי: ביהמ"ש ביטל אימוץ של שתי אחיות והורה להעבירן לסבתא-רבתא

אימן הביולוגית של הקטינות, שיוצגה על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל הכרזת שתי אחיות קטינות בנות אימוץ במשפחת האומנה בה גדלו בשנתיים האחרונות והורה על השמתן בבית הסבתא-רבתא הביולוגית שלהן במתכונת של אומנה ארוכת טווח, בסיוע של הדודה שלהן. ביום חמישי האחרון דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על ידי משרד הרווחה, ואישר את החלטת המחוזי לבטל את אימוץ הקטינות ולהעבירן ממשפחת האומנה לסבתא רבתא, אצלה תגדלנה מעתה.

הקטינות מ' ו- א' הן אחיות מאמן, ולכל אחד מהם אב אחר. בעקבות דיווחים שהגיעו לרווחה אודות הזנחת הקטינות, ננקטו לגביהן הליכים בבית משפט לנוער. בהתאם להחלטת בימ"ש, הועברו הקטינות למשפחת אומנה שהסכימה לאמצן אם וכאשר הן תוכרזנה בנות אימוץ. בפסק דינו מיום 16.12.20 נעתר בימ"ש לענייני משפחה לבקשה, והכריז על הקטינות בנות אימוץ כלפי הוריהן תוך הותרתן במשפחת האומנה אצלה הן שוהות. לצד זאת נקבע כי יתאפשר לקטינות להיפגש עם הסבתא רבתא שלהן ועם דודתה של האם אחת לארבעה חודשים בפיקוח השירות למען הילד. פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת המומחית מטעם בית המשפט, שהמליצה כי האחיות גדלנה בבית הסבתא רבתא, ולא תאומצנה על ידי משפחת האומנה שבה הן גדלות.

אימן הביולוגית של הקטינות, שיוצגה על ידי עו"ד יוסף מאיר אלבז מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, בהסתמכה בין היתר על חוות דעת המומחית כאמור. לעמדת האם הצטרפו שני האבות של הקטינות. בפסק דין מיום 21.12.21 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעור האם, וקבע כי לא נמצאו טעמים חריגים וכבדי משקל לדחיית עמדת המומחית. במסגרת מערך השיקולים שעמדו לנגד עיניו התייחס בית המשפט גם לכך שההורים הביעו נכונות "להקריב" את הורותם על מנת שהקטינות תגדלנה בחיק המשפחה המורחבת, בהתאם לטובתן. על פסק דין זה הגיש משרד הרווחה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שכאמור נדחתה ביום חמישי האחרון.

עו"ד שני שדה, ממונה ארצית תחום אימוץ, בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מדובר בפסיקה תקדימית וייחודית בה נקבע כי שתי אחיות תגדלנה במתווה של "אומנה ארוכת טווח" אצל הסבתא-רבתא ולא תאומצנה. שתי ערכאות הערעור קבעו כי יש לקבל את חוות דעת המומחית בתיק, ובכך ביטאו את העדיפות שיש לתת ל"קשר הדם" ואת הצורך לבדוק השמה בקרב המשפחה הביולוגית המורחבת, טרם נקיטה בצעד כה חריג של ניתוק הקשר הטבעי שבין קטין למשפחתו הביולוגית. כעת, תקוותנו שהקטינות תזכינה ליציבות ולביטחון בחיק משפחתן המסורה והאוהבת".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *