תגרני ושדרני המקווה נייעס רק מהללים את עצמם

לצערינו, כך נראית וכך נשמעת העסקנות החרדית. ללא כל ביקרת. רק שבחים. הם גאונים. צדיקים. הכל כיאה וכמצופה מתגרני ושדרני המקווה.

תגרני מקווה הם אותם פוליטיקאים חרדים, שמה שמעניין אותם זה אנ"ש. הדוגמא המצוינת לכך הוא סגן שר הבריאות, מר ליצמן. שני תחקירים בעיתון הארץ, שאם רק חמישים אחוז מהם הוא נכון, הוא היה מזמן צריך להתפטר.
כי בעצם מר ליצמן הפך את משרד הבריאות לשטיבל חסידי, בעיקר של גור, עם נורמות של תגרני מקווה. כמר שליצמן צריך משהו, הוא משתמש בשררה שניתנה לו לרווחתם של כל תושבי ישראל, כדי להפיק רווחים למען אנשי החסידות.
ליצמן מזמין אליו מנהלי מחלוקות, מנהלי בתי חולים, מפנה חדרים, מצווה על אחיות, פוקד על אנשי שרות. משום מה, שום דבר לא נדבק אליו, ומפחדים ממנו. מר ליצמן הוא תגרן המקווה הקלאסי. זו גם התדמית, הצודקת כנראה, של העסקנים החרדים.

אלא שעיתוני המודיע והמבשר, מיהרו לגבות אותו. כי גם לעיתונאי המקווה, לא אכפת אם הנציג שלהם יהיה מושחת שבמושחתים. למה שיהיה אכפת להם? ממתי מוסר בכלל מעניין אותם? אותם מעניין רק כסף. לכן, הוא תמיד יגובה. כי הוא הרי מאנ"ש. ויתר על כן, ובעיקר, הוא פועל למען אנ"ש. הרבה כסף מזרים משרד הבריאות לאנ"ש.
הוא גם יודע לטפל בעבריינית שפגעה בעשרות ילדות. ומה דרך טיפולו? לבוז לכל אותן עשרות קורבנות אומללים לכל חייהן, ולדאוג לאשה שהיא כמובן מאנ"ש. כי מה אכפת לו מאחרים? מה, וכי הן חסידות גור? וגם כאן, במרמה ובנכלוליות הוא רותם את תקציבי משרדו ואת השררה שנתנה לו לרווחת כולם, הכל כדי להסתיר פשע חמור. וכי מה ניתן לצפות מתגרן מקווה?
רק לאחרונה שמענו שלא אכפת לעסקנים החרדים להצביע בעד החוק הצרפתי שימנע את חקירתו של ראש הממשלה נתניהו. מה כן אכפת להם? אכפת להם לדוגמא מהקופה הפרטית של מר פורוש, שמחלק מיליוני שקלים כאוות נפשו, ואף אחד לא יודע לאן הם הולכים. אם מותר לי לנחש, בהכירי את תגרני המקווה, הכספים הולכים לאנ"ש. ולפעמים אנ"ש הם בדרך מקרה גם הגיס, הסבתא והדודה.

מתגרני המקווה, לא תשמעו אף פעם אמירה מוסרית ראויה לשמה. מתי שמעתם לאחרונה את תגרני המקווה מדברים על הבעיה המוסרית האפשרית משחיתות שלטונית? ואפילו על שאלות של גזענות ואפרטהייד? ואם כבר, הרי כמצופה מתגרני המקווה, הם מביעים תמיכה בבן ארי. אין כאן אפילו פקפוק מוסרי. כי הרי גם הוא מאנ"ש. ואנ"ש, אצל תגרני המקווה, זו מילת המפתח.
מתי לאחרונה שמעתם את תגרני המקווה אומרים איזו מילה מוסרית שלא נוגעת להם באופן ישיר? מה דעתם על פתרון הסכסוך הישראלי ערבי? מה דעתם על מעצרם של אנשי שמאל בשדה התעופה? מה דעתם על הצונמי שיתרחש בהאיטי? מה דעתם על בובה של חייל הנשרפת בפורים? מישהו בכלל יודע אם לתגרני המקווה יש בכלל דעות, חוץ מלדאוג לאנ"ש?

ולא רק תגרני המקווה, אלא יש גם עיתונאי המקווה וגם שדרני המקווה. אחד מהם, ברדיו קול ברמה, הזדעזע על הביקורת שהטחתי במר ליצמן. כי אותו תגרן שדרן, שהוא חסיד, מזועזע מהמחשבה שבכלל יתכן שאיזה חסיד יהיה פושע. הרי הוא אנ"ש. וחוץ מזה, יתכן שגם לו הוא יעזור פעם, כמו שעוזרים במקווה. יד רוחצת יד.
אז למה שלשדרן, שתפקידו העיקרי לחשוף ולבקר, תהיה ביקורת, אם מחר הוא יכול להזדקק לו? וגם הוא טען את הטענה הנלוזה, שמר ליצמן עוזר להמון אחרים. אבל התגרן השדרן לא ענה לשאלה, איך מר ליצמן הביא את האומה למצב, שכדי לקבל תרופה שמגיעה לך, הוא צריך להפעיל פרוטקציה אצל מר ליצמן.
לצערינו, כך נראית וכך נשמעת העסקנות החרדית. ללא כל ביקרת. רק שבחים. הם גאונים. צדיקים. הכל כיאה וכמצופה מתגרני ושדרני המקווה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.