הכנסת אישרה את חוק ההסדרים, מה הוא כולל?

שר האוצר, אביגדור ליברמן: “מאז שנולד חוק ההסדרים בשנת 1985, לא עבר חוק הסדרים כל כך מלא ברפורמות מהפכניות שמביאות בשורה ענקית לאזרחי המדינה. עשרות רפורמות וחקיקות פיסקליות שכוללות בין היתר את רפורמת היבוא, הכשרות, גיל פרישה לנשים, הרגולציה והבנקאות הפתוחה.
הרפורמות הללו מבטאות את החזון שטמון בתוכנית הכלכלית כולה של מדינת ישראל, כי באין חזון יפרע העם”.

מליאת הכנסת אישרה היום (ה’) בקריאה שניה ושלישית את התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) לשנים 2021-2022 המושתתת על חיזוק שלושת אבני היסוד של הכלכלה – הון אנושי, תשתיות ציבוריות ותנאים סביבתיים להאצת הצמיחה. התכנית מתמקדת בהשקעה בהון האנושי ושילוב אוכלוסיות מוחלשות, בפיתוח תשתיות ציבוריות בתחומי התחבורה, הדיור, האנרגיה והתקשורת, ובהסרת רגולציה, שיפור התחרותיות וייעול הממשלה.

הצעות החוק שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים:

• העלאת גיל הפרישה לנשים
גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם (62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע ב-OECD) וישראל היא אחת המדינה הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים. גיל הפרישה הנוכחי לנשים אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים שלהן ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל. כתוצאה, ללא העלאת גיל הפרישה לנשים צפוי גידול דרמטי בתשלומי קצבאות הזקנה, מה שעלול לפגוע ביציבות הביטוח הלאומי. בנוסף, אי העלאת גיל הפרישה לנשים תפגע ביכולתן לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות. במסגרת השינוי, גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, על פני 11 שנים, עד לגיל 65. לצד זאת, הצעד מלווה בסל של כלים משלימים לסיוע לנשים המושפעות מהעלאת גיל הפרישה, ובהם רשת ביטחון לנשים שקרובות לגיל הפרישה וכן צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. צעד זה צפוי להגדיל משמעותית את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות; את הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות; ולהגביר את יציבות הביטוח הלאומי.

• הפחתת יוקר המחיה – עידוד יבוא ורפורמה בתקינה
רפורמה לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה במטרה להביא להפחתת יוקר המחיה וכן במטרה להציב את ישראל לצד המדינות המפותחות, מוצע לקדם תכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא שתתמודד עם החסמים העיקריים בייבוא – רגולציה ייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות, משטר אכיפה שאינו תואם לנעשה בעולם המערבי ומחייב אישור ובדיקה מקדימים של רוב המוצרים, וחסמים ליבוא מקביל. וזאת במגוון רחב של תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד. במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים על בסיס רגולציה אירופית, במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים מסוכנים במיוחד כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה וצפויה לחסוך לציבור כ- 8 מיליארד ש”ח בשנה.

• תכנית לצמצום הרגולציה במשק
במטרה להביא לשיפור בצמיחה ובפריון באמצעות הפחתת הנטל הרגולטורי העודף על העסקים וקידום רגולציה חכמה לחוקק את חוק יסודות הרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. במסגרת החוק נקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים. התכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.

• קידום התחרות בכשרות
כיום מערך הכשרות מהווה מונופול בידי הרבנות הראשית לישראל, איכות הכשרות לוקה בחסר ורמת השירות נמוכה. בנוסף למעלה מ 50% מבעלי העסקים והמפעלים מחזיקים בתעודת כשרות נוספת. הרפורמה מציעה לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, גופי כשרות פרטיים יוכלו לתת שירותי כשרות לבתי עסקים ומפעלים במגוון רמות כשרות. הרבנות הראשית תשמש כרגולטור של עולם הכשרות באמצעות ממונה ייעודי במשרד לשירותי דת שתפקידו לאשר את הגופים נותני הכשרות ולפקח על עבודתם. המהלך עתיד להוריד את הוצאות בתי העסק והמפעלים על כשרות ולהעלות את רמת השירות.

• מעבר לאנרגיה ירוקה
על מנת לאפשר מעבר לאנרגיה נקייה ועבור שימוש יעיל בקרקע עבור אנרגיות מתחדשות, ובמטרה להגדיל את היקף ההשקעות של המגזר הפרטי במשק האנרגיה במסגרת חוק ההסדרים מוצעים תיקוני חקיקה והחלטות נוספות שמטרתן הסרת חסמים בפני כניסת אנרגיות מתחדשות ורכב חשמלי. בין הצעדים ניתן למנות הקלות בתחום התכנון והבנייה למתקני אנרגיה, תכנון תמ”א לאגרו-וולטאי (מתקנים פוטו וולטאים על גידולים חקלאיים ליעול השימוש בשטחים) הסדרת הקמת עמדת טעינה בבית משותף, וחובת התקנת תשתיות חשמל לעמדות טעינת רכבים חשמלים במבנים חדשים.

• ייעול מנגנון הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה
כיום מנפיקה המדינה אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה בריבית מובטחת של 4.86% על 30% מנכסיהן, במטרה להבטיח את יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני. מנגנון זה אינו יעיל – הוא וכרוך בעלויות עודפת בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, אשר צפויות להכפיל עצמן תוך עשור, ופוגע בגיוס החוב הממשלתי; אינו מאפשר לחוסכים ליהנות מהתשואות הגבוהות בשוק ההון; וכן פוגע ביעילות שוק ההון הישראלי. במסגרת הרפורמה תופסק הנפקת אג”ח מיועדות, ובמקום זאת המדינה תעניק רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני באמצעות הבטחת תשואה – קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון, ויקבלו הבטחת תשואה של 5.15% בשנה. המנגנון החדש יבטיח את המשך ההגנה על יציבות החיסכון הפנסיוני באופן שאינו מביא לפגיעה כלשהי בעמיתי קרנות הפנסיה ואף משפר את מצבם, שכן התשואה לעמיתי קרנות הפנסיה תהיה גבוהה יותר מאשר בהסדר הנוכחי.

• תוספת לגמלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים
העלאת גמלת השלמת הכנסה לקשישים בסך של כ-1.5 מיליארד ש”ח, כך שיחידים יהיו זכאים לתוספת של בין 473 ל-481 ש”ח בחודש לקצבה, כך שתעמוד על לפחות 70% משכר המינימום. בנוסף, תוגדל הגמלה לזוג בין 745 ל-761 ש”ח בחודש, כך שסך הגמלה יהיו תעמוד על סך של 5,865 ש”ח בחודש לפחות.

• העלאת קצבאות הנכות
העלאה משמעותית של כלל קצבאות הנכות, לצד שינויים מבניים באופי הגמלה, שעיקרם: תוספת של 379 ש”ח לקצבת הנכות הכללית עבור דרגת 100% אי-כושר, כך שהקצבה תעמוד על סך של 3,700 ש”ח כבר בשנת 2021, תוספת של מאות שקלים בחודש לקצבת השר”מ ולילדים הנכים ויצירת מדרגה חדשה בקצבה, תוספת לקצבתם של הנכים הקשישים, תוספת של אלפי שקלים למעסיקי 2 עובדים זרים ולנכים המונשמים, העלאת הדיסריגארד לגובה שכר המינימום כך שנכה יוכל להשתכר בשכר מינימום ללא הפחתה בקצבתו והורדת הסף הרפואי לשירותים מיוחדים עבור נכי הנפש. סך עלות העלאת הקצבאות בשנת 2022 תעמוד על כ-2.7 מיליארד ש”ח, זאת במסגרת סך העלאה של 5.6 מיליארד ש”ח לקצבאות הנכות שהחלה ברפורמה של שנת 2018.

• ניהול ביקושים בתחבורה ופתרונות תחבורה לטווח הקצר
רמת הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, המתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ-40 מיליארד ש”ח בשנה בגין אובדן שעות עבודה ופנאי (כ-20 מיליארד בשנה) ובגין תאונות דרכים וזיהום אוויר. מעורבות הממשלה בטיפול בבעיית הגודש כוללת טיפול ניכר בצד ההיצע. בין היתר, עם זאת, הטיפול בצד ההיצע באמצעות קידום מיזמי תשתית איטי מטבעו ויאפשר מענה בטווח הארוך בלבד. לכן נדרשים צעדים לשיפור התחבורה גם בטווח הקצר והבינוני, על ידי עידוד אקטיבי של מעבר מנסיעה יחידנית ברכב פרטי לנסיעה בתחבורה ציבורית או שיתופית. צעדים אלו כוללים: הסדרת ההפעלה של תחבורה גמישה, הקמת יחידת אכיפה לנתיבי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, קידום פרויקט נתיבים מהירים שיאפשרו הגעה נוחה למטרופולין דן ושינוי מדיניות החניה כך שרשויות מקומיות יתאימו את המחיר לביקוש לחניה ואף יקבעו אזורי חניה כך שהשימוש במשאב החניה יתבצע באופן יעיל יותר.

• חוק המטרו
במטרה להתמודד עם הגודש הכבד בדרכים שמטיל אובדן תוצר כבד על המשק הישראלי, נדרשת השקעה תחבורתית משמעותית במערכות להסעות המונים. מערכת מטרו תהווה חלופה אמיתית לרכב הפרטי וזאת בעיקר בזכות קיצור משמעותי בזמני הנסיעה, האמינות והתדירות הגבוהה שתספק המערכת. התועלות הכלכליות, האורבניות והחברתיות הצפויות כתוצאה ממערכת המטרו צפויות להגיע לבין 26 ל-34 מיליארד שקלים בשנה. בדומה לנעשה במדינות אחרות בעולם, יצירת מסגרת חוקית ייעודית, תאפשר הסרת חסמים וקידום הפרויקט בלוחות זמנים מיטבים שיגבירו את התועלת המשקית.

• קידום שכירות ארוכת טווח
קידום פרויקטים להשכרה ארוכת טווח, דרך התאמת תמריצי מיסוי בחוק לעידוד השקעות הון ודרך תכנון ייעודי לבניינים להשכרה, שיביא למיצוי פוטנציאל ציפוף הבנייה והגדלת היצע הדירות. בנוסף, הרפורמה מגדירה את המוצר של השכרה לטווח ארוך אשר כוללת חוזים לתקופה של 10 שנים, וודאות לגובה שכר הדירה לאורך התקופה ורמת שירות גבוהה לדיירים.

• הסבת משרדים למגורים
ההצעה מבקשת לאפשר להסב חלק משטחי התעסוקה למגורים, מעונות סטודנטים, דיור מוגן ודיור להשכרה לטווח ארוך, וזאת בשל עודף ההיצע המשמעותי של שטחי משרדים והיצע נמוך של שטחי מגורים מנגד. ההצעה צפויה להוסיף לשוק הדיור אלפי יחידות דיור בטווח הקצר, בפרט בלב אזורי הביקוש לאוכלוסיות צעירות ולבני הגיל השלישי.

• קידום תשתיות תקשורת מתקדמות
הקמת רשתות סלולר מתקדמות דורשת ריבוי אתרי סלולר המשרדים בתדרים גבוהים המתפשטים למרחק קצר. על מנת לאפשר הקמה מהירה של היקף אתרי הסלולר הנדרשים לדור החמישי, נדרשת רפורמה בהליך הרישוי של אתרי הסלולר, שכן כיום פרק הזמן הממוצע להקמת אתר סלולרי הוא כ-20 חודשים. בהמשך להקמת צוות בין-משרדי שכלל נציגים ממשרדי התקשורת, האוצר, הגנת הסביבה, משפטים ומינהל תכנון גובשו המלצות המיושמות במסגרת חוק ההסדרים. בין ההמלצות פטור מהיתר בניה לאתרים זעירים (עד 6 מטרים), אפשרות לרישוי אתרים קטנים (מעל 6 מטרים) בות”ל וקידום הקמת אנטנות על מבני הדיור הממשלתי. כמו כן מוצע להחיל חובת תשלום אגרות תדרים על כוחות הבטחון על מנת לייעל את שימושם בספקטרום התדרים המוגבל ועל מנת לשקף את עלות השימוש הביטחוני בתדרי רדיו בתקציב המדינה. בנוסף מוצע להקל על פרישת סיבים אופטיים בבניינים משותפים באמצעות שינוי מנגנון ההסכמה הנדרש לשם פרישת סיבים כך שפרישה תתאפשר ללא הסכמה מפורשת אלא בהיעדר סירוב.

• בנקאות פתוחה לעידוד התחרות בשוק הפיננסי
אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט והפיננסית בכלל הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של לקוחותיהם. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות ביניהם, ולגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמתם של הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי, הדיגיטלי האישי שלהם. למעשה מדובר במעין “ZAP בנקאי” אשר יחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסיים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.

• הרפורמה ברישוי עסקים
קיימים בישראל כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. כיום תנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, ללא בחינת עלויות, ללא השוואה לתנאים מקובלים בעולם ומבלי ראייה עסקית. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה, מוצע להקים וועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים – כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

• רפורמת רישוי עצמי
היתר בניה הוא שלב הביניים בין תכנית מאושרת לבין הבנייה בשטח. כפי שפורסם לאחרונה בדו”ח מבקר המדינה, הליכי הוצאת היתר בניה בישראל ארוכים מאוד, ומהווים צוואר בקבוק וחסם עיקרי למאמצים להגדלת היצע הדיור. בכדי להתמודד עם בעיה זו, מסלול רישוי עצמי יהווה מסלול מקביל למסלול הרגיל בוועדה המקומית. במסגרת מסלול זה, אדריכל בעל ניסיון יוכל לאשר היתר בניה במקום הוועדה המקומית. החלת מסלול רישוי עצמי, בשילוב עם צמצום הליך ההקלות אשר מהווה את אחד הגורמים העיקריים להתארכות הליכי הרישוי, והטלת אגרות על פניות לוועדות ערר בכדי למנוע עררי סרק, עתידים להביא לירידה משמעותית במשך הזמן להוצאת היתרי בניה באופן שיאפשר הגדלה מהירה של היצע הדיור והפחתה משמעותית של הרגולציה בתחום.

• הסדרת והפחתת הרגולציה בתחום כיבוי האש
הנטל הרגולטורי המשמעותי המושט על המגזר העסקי על-ידי מערך הכבאות כיום נובע ממספר סיבות כגון מדיניות מחמירה ביחס לעולם והוראות נציב שניתנו באופן לא קוהרנטי בשל סיבות היסטוריות. הצעת החוק נועדה להפחית את הנטל ולטייב את הרגולציה באמצעות מעבר של הוראות הנציב לתקנות בתוך כארבע שנים והתאמת התקנות החדשות ככל שניתן לתקן האגודה האמריקנית לבטיחות מאש (NFPA) תוך מתן עדיפות ל-NFPA 101 (Life Safety) ובהתאמתה למציאות בישראל. בנוסף, נקבע כי הרף לפנייה לוועדה המייעצת לרגולציה יירד באופן משמעותי על מנת לאפשר בקרה על הרגולציה.

• ייעול ההליך הפלילי על ידי קיום דיונים בהיוועדות חזותית
כיום, כ-1,200-1,700 אסירים ועצירים מובלים מדי יום לדיונים בעניינם בבתי משפט, כ-10%-12% ממצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר. המצב הקיים גורר פגיעה ברווחת העצירים, שמובלים שעות ארוכות וממתינים ממושכות לדיונים בעניינם, לעיתים עבור דיונים טכניים שנמשכים דקות ספורות בלבד.
ההסדר המוצע מעמיד לרשותו של העצור/האסיר זכות שלא עמדה לו קודם לכן והיא הזכות לקיים את הדיון בעניינו מרחוק, אם ירצה בכך, מבלי שיצטרך להגיע פיזית אל בית המשפט. זאת בהינתן שהעצור/האסיר בגיר, מיוצג על ידי סנגור, הגיש את בקשתו באמצעות סנגורו ובית המשפט הסכים לכך. מספר סוגי דיונים – לרבות דיון שבו מוצג הסדר טיעון, דיון שבו נשמעות טענות לעניין העונש ועוד – הוחרגו מההסדר, כך שיתקיימו בנוכחותו הפיזית של העצור/האסיר ולא בהיוועדות חזותית.
מלבד השיפור ברווחתו של האסיר/העצור, ההסדר יביא עמו התייעלות תקציבית משמעותית של עשרות מיליוני ש”ח בשנה (כתלות בהיקף השימוש בהסדר), לאחר שכמות ההובלות לבתי המשפט תרד, מספר הסוהרים הנדרשים לליווי אל בית המשפט ירד, ואף קיצור אפשרי של זמן ההמתנה בין הדיונים בבית המשפט.

• שינויים מבניים במשק הגז
משק הגז הטבעי מחולק לארבעה מקטעים: הפקה, הולכה, חלקה ואספקה. פריסת רשת החלוקה נמוכה מהיקף הפריסה האופטימלי ועל כן חלק ניכר מהצרכנים הפוטנציאלים טרם חוברו לרשת החלוקה, כך שהם ממשיכים לצרוך דלקים מזהמים יותר. הצעת המחליטים נועדה להגביר את יעילות משק הגז הטבעי, לצורך ניצול מיטבי של משאב זה.

• הקלות בהפעלת מעונות יום
מתן פטור למעונות קטנים מהוצאת היתר לשימוש מחורג ויצירת הליך חלופי, מהיר וקל שיביא להגדלת היצע מעונות היום, שיפור האיכות, הגברת הפיקוח וחיסכון של עשרות אלפי ש”ח למעונות היום ולהורים.

• עידוד התחדשות עירונית
לצורך הגדלת היצע הדיור בישראלי נדרש לקדם היקף משמעותי של פרויקטים להתחדשות עירונית. לשם כך, הרפורמה מטפלת במגוון חסמים על ידי הפחתת הנטל הרגולטורי, הגדלת הוודאות ליזמים ולדיירים, ועידוד הרשויות המקומיות לקידום פרויקטים להתחדשות עירונית. צעדים אלו עתידים להביא להגדלת היקף הפרויקטים ולתוספת של כ4,500 יחד בשנה.
בין הצעדים: הורדת הרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן, פישוט מדיניות היטלי השבחה ברשויות המקומיות, הקלות במיסוי וייעול הליך ההכרזה על מתחמי פינוי בינוי. כל זאת לצד קידום הסכמי גג להתחדשות עירונית עם השקעה מסיבית בתשתיות תומכות בהיקף של כחצי מיליארד ש”ח.

• הכנסות מצטברות – מיסוי רווחים כלואים
חלוקת דיבידנד עתידית מחברות להן רווחים שהופטרו ממס מכוח עידוד השקעות הון תהיה פרו-רטה, מס חברות ייקבע בהתאם לחלק ההכנסה שהחברה מבקשת להפשיר ביחס לכלל ההכנסה הפטורה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.