הממונה על התקציבים במשרד האוצר :”הצמיחה בישראל הייתה גבוהה לאורך השנים והלכה והתמתנה עם השנים”

“ברגע שתהייה ממשלה, אנחנו מכינים מניפה מאוד רחבה של צעדים, מכל הסוגים, שנציע לממשלה שתגיע. צריך לפתור את הגרעון מהבסיס”.

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור: “הצמיחה בישראל הייתה גבוהה לאורך השנים והלכה והתמתנה עם השנים, אנחנו בגובה שמתאים למשק, באזור ה-3 אחוז, התחזית מ-2019 ואלך, היא 3 אחוז. השנה לא הסתיימה, כל מה שתראו זה או תחזיות או נתונים מוקדמים שעדיין לא שלמים. בשנת 2020 יהיו את הנתונים המלאים.

“מצב המשק והצמיחה הכלכלית, במצב טוב, גם לעומת מדינות ה-oecd, יחד עם זאת, אנחנו מולידים יותר ילדים, זה מתרגם בסוף לרמת החיים פה. לכן המצב שלנו נמוך יותר, אנחנו בממוצע של 1.3 אחוז לנפש, לעומת 2.2 אחוז”.

“אנחנו בירידה עקבית מאוד ודרמטית בחוב תוצר של ישראל מאז 2002. זה השפיע מאוד על הירידה בתשלומי הריבית של ישראל. ב-2018 החוב התחיל לעלות למעלה, השנה סביר שהוא שוב יעלה, המגמה הזו מאוד מטרידה אותנו מאוד. אחד היעדים הכי חשובים זה יעד חוב תוצר. אנחנו צריכים לכנס זאת, אנחנו מטפלים בזה בכל מיני צעדים. אם היינו נשארים באותה רמה של 2002, זה היה מתבטא בכ-45 מיליארד ₪ ריבית, וזה היה בא על חשבון שירותים לציבור. זה שינוי מבורך. כדי לשמור על יחס חוב – תוצר ברמה נאותה, חייבים לשמור על גרעון שלא עולה על 2.5 אחוז בשנה. אנחנו רחוקים ממנו, אבל זה היעד שבעיננו הממשלה צריכה לעמוד בו. מדיניות המס, הגרעון והחוב, וההוצאה הממשלתית, כולם משפיעים דרמטית אחד על השני. קשה להיות במדיניות מס נמוכה ומצב טוב ביתר הפרמטרים”.

מרידור התייחס לשנת התקציב הבאה: “פרסמנו את הנומרטור, הגרעון נובע מבעיה מבנית, לא בעיה שתחלוף. זו לא שנה שטעינו בה ולכן גדל הגרעון, אם לא נטפל בבסיס, אנחנו נהייה בבעיה קשה. אנחנו בערך ב-3.8 אחוז תחזית גרעון ל-2020, זה לפני מימוש הסכמים קואליציוניים, הסכם הנכים ועוד. בתקציב הקרוב נצטרך לכנס בערך 25 עד 30 מיליארד ₪ בערך. זה תקציב קשוח. ברגע שתהייה ממשלה, אנחנו מכינים מניפה מאוד רחבה של צעדים, מכל הסוגים, שנציע לממשלה שתגיע. צריך לפתור את הגרעון מהבסיס”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.