“המת שהתגלה בחלום כשכולו שחין” הסיפור שהסעיר לאחרונה את אשדוד

ניגשתי לחתן הבר מצוה ושאלתי אותו: מיהו היהודי הזה, האם הוא קרוב משפחה? החתן ענה לי בהתרגשות: “אה, האיש הזה היה ידיד קרוב מאד של אבי ז”ל, אני מציע לך לגשת אליו – יש לו סיפור מדהים לספר אודות הקשר ביניהם”…

סיפר הרה”ג ר’ מאיר אקער שליט”א יו”ר ארגון ‘בנינו’, אשר שמע אותו מבעל המעשה בעצמו. וכך סיפר: לאחרונה נסעתי לאשדוד כדי להשתתף בשמחת בר מצוה של יתום אחד מחניכי הארגון. הגעתי לשמחה, והנה אני רואה יהודי בשנות החמישים לחייו המסתובב באולם ממש כבעל השמחה, מקבל את פני האורחים ומחלק כיבוד.

כאחד שמכיר את המשפחה ונמצא הרבה בקשר אתם, רציתי לדעת מי הוא האיש הזה הקרוב כל כך לשמחה וטורח כל כך שהכל יהיה על הצד היותר טוב.

ניגשתי לתלמידי היקר חתן הבר מצוה ושאלתיו על אותו יהודי – האם הוא דוד שלו או קרוב משפחה. לשמע שאלתי ענה לי החתן בהתרגשות: “אה, יהודי זה היה ידיד קרוב מאד לאבי ז”ל, ואני מציע לך לגשת אליו, יש לו סיפור נפלא ונורא על הקשר שלו לאבי ז”ל. גש אליו ובקש ממנו שיספר לך את כל הענין”.

כך עשיתי, ניגשתי אל האיש, והוא השיב לי כי כעת הוא עסוק מאד בקבלת האורחים, ואי”ה כשיתפנה יספר לי. בסוף השמחה, כאשר סוף סוף התפנה ה’בעל שמחה’, התיישבנו בצד והוא החל לגולל באוזני את סיפורו.

“אני, אבלחט”א, הייתי ידיד טוב של אבי החתן דנן. היינו יושבים ביחד בביהמ”ד בתפלות שבת קודש, וכיהודים יראי שמים נזהרנו שלא לדבר בעת התפלה כפסק השו”ע, אך בעת שירת ‘לכה דודי’ היינו יושבים בכל שבוע ומדברים על דא ועל הא, והורינו היתר לעצמנו שע”ז לא נפסק בשו”ע שאסור ואין זה בגדר ‘מדבר בעת התפלה’.

“חלפו ועברו הימים, ולצערי נחלה ידידי ז”ל, ומצבו התדרדר, עד של”ע נתבקש לישיבה של מעלה. ויהי כעבור זמן מפטירתו, ובלילה אחד נתגלה לי בחלומי, והנה אני רואה איך שידיו ופניו מלאי בצרעת ושחין באופן נורא ומבהיל. נזדעזעתי מאד לראותו בכך, ושאלתיו בחלום – על מה ולמה הגיע לך כך?!

“בשברון לב סיפר לי: כל זה הגיע לי על כך שהייתי מדבר עמך בעת שירת ‘לכה דודי’ בבית המדרש, וכעת, כיון שאני כ”כ צרוע ומוכה שחין איני יכול להגיע למקומי ולהיכנס לשום היכל, וכך אני נע ונד בעולמות… ככה דיבר אלי האיש, וברוב תחנונים ביקש ממני שאעשה ככל יכולתי לטובת נשמתו.

“ויהי בבוקר ותפעם רוחי למראה החלום, וישבתי וחשבתי מה אני יכול לעשות לטובת נשמת ידידי ז”ל שיבוא על תיקונו. החלטתי אפוא שמשבוע זה ואילך, אסתובב בכל שבת בבתי המדרשות שבעירי לעורר את אחב”י על גודל איסור שיחה בביהמ”ד בשעת התפלה, וכן אספר להם על חלומי, ויהא זה לזכות ולעילוי נשמתו של ידידי ז”ל.

“ואכן כך עשיתי. מאז התחלתי לכתת רגלי בכל שבת לביהמ”ד אחר בכל קצוות העיר לעורר את מתפללי ביהמ”ד. אמנם בלבי ייחלתי וציפיתי לראות אות וסימן מן השמים שאכן אני מסייע בטרחתי זאת לנשמת ידידי ז”ל.

“עבר זמן רב, ועדיין לא ראיתי שום סימן. כעבור כחצי שנה מאז שהתחלתי בפעולות הללו ברוב טרחה ויגיעה, והנה לילה אחד שוב רואה אני את ידידי, והפעם פניו זוהרות באור יקרות, ואין שום סימן מכל הצרעת והשחין שנראו עליו בחלום הראשון. הוא הודה לי על כל מה שעשיתי למענו ובישר לי שב”ה כבר הגיע למקום מנוחתו בזכות כל פעולותיי לעורר יהודים על האיסור החמור שלא לדבר בעת התפלה”.

(‘קנין תורה’, הובא בגיליון ‘נקדישך’)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.