"השנה יכולה להתרחש רעידת אדמה קטלנית בישראל"

ממדי האסון בטורקיה ובסוריה טרם התבהרו, כאשר מדי שעה ממשיך לזנק מספר ההרוגים והפצועים ברעידת האדמה שהורגשה באזור הלילה. רעידה, שהורגשה גם בישראל והובילה לבהלה שהתאפיינה במעל 4,000 שיחות למוקדי החירום והביטחון.

אך מתברר שזה לא הכל. בראיון לרדיו רשת ב' חשף הבוקר תא״ל יורם לרדו, ראש רשות חירום לאומי, כי "הרשות הגדירה את שנת 2023 כשנת הרעד". לדבריו, "לפי הסטטיסטיקה השנה יכולה להתרחש רעידת אדמה קטלנית בישראל".

באתר פיקוד העורף ניתן למצוא הסבר מורחב ומעמיק יותר בדבר הסיכון המשמעותי לרעידת אדמה קטלנית בישראל, וזאת מאחר מדינת ישראל שוכנת על השבר הסורי-אפריקני, אזור רגיש מאוד מבחינת פעילות סייסמית, אשר ידע כבר מספר רעידות אדמה קטלניות בהיסטוריה.

"כל המומחים בתחום מתריעים שוב ושוב מפני רעידת אדמה חמורה הצפויה להתרחש באזור בעתיד הלא רחוק", אומר ל'אקטואליק' חנוך הירשוביץ, מנכ"ל סוכנות הביטוח הוותיקה 'הירשוביץ פתרונות'. "המודעות לביטוח רעידות אדמה זינקה בעת האחרונה, ואיתה גם זינק משמעותית הביקוש לרכישת הביטוח".

מומחים גיאולוגיים מצביעים על כך שבממוצע התרחשה בישראל לפחות רעידת אדמה קטלנית אחת בכל מאה, וכי רצף רעידות האדמה שהורגשו לאחרונה מעידות על התקרבותה של רעש קטלני נוסף לאזורנו.

באתר 'פיקוד העורף' מוסבר בהרחבה, כי מקור הסיכון העיקרי לרעידות אדמה בישראל הוא מערכת העתקי ים המלח, המוכרים בשם "השבר הסורי-אפריקאי". העתקים אלו מהווים גבול בין שני לוחות, הנעים אחד אל מול השני: הלוח הערבי (שעליו נמצאת רבת עמון והשטח שממזרח לירדן), שנע צפונה יחסית ללוח של סיני-ישראל (שעליו נמצאים ירושלים והשטח ממערב לירדן). גבול לוחות זה עובר בחלקה המזרחי של ישראל לאורך מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ואצבע הגליל. קצב התנועה הממוצע שבין הלוחות הוא כ-5 מ"מ בשנה.

עדויות היסטוריות, ארכיאולוגיות וגיאולוגיות רבות מלמדות כי מערכת העתקי ים המלח הביאו לאורך ההיסטוריה, להישנות של רעידות אדמה הרסניות וקטלניות, וגרמו לקורבנות והרס בכל היישובים בארץ ישראל וסביבתה.

העתקי ים המלח בנויים מקטעים וקצב התרחשות רעידות אדמה שונה ממקום למקום. לאורך גבול הלוחות, שאורכו כ-1,000 ק"מ, יש מקטעים שלא נעו כבר למעלה מ-500 שנים. עם זאת, דווקא העובדה שלא הייתה רעידת אדמה חזקה מזה זמן רב, מגדילה בחלק מהמקרים את הסיכוי שמקטעי העתק אלה ייצרו רעידת אדמה חזקה נוספת, שכן מקטעים אלו צוברים במהלך השנים אנרגיה רבה, שסופה להשתחרר ברעידת אדמה.

העתק משמעותי נוסף בישראל הוא העתק הכרמל (שבר יגור), הנצפה דרומית ליוקנעם ועד למפרץ חיפה. מיקומו בסמוך לאזורים עירוניים צפופים ואזורי תעשיה כבדה, עלול ליצור סיכון משמעותי במקרה של רעידת אדמה.

ביטוח רעידת אדמה כבר יש לכם?

חנוך הירשוביץ מצביע על מחדל ביטוחי חמור, כאשר כמעט לכל בעל עסק יש ביטוח עסק, אך לרוב הוא לא כולל כיסוי מפני רעידות אדמה. "האירועים האחרונים והתרעות אנשי המקצוע מחייבים כל בעל עסק להרחיב את ביטוח העסק כך שיכלול כיסוי מפני קטסטרופות כמו רעידת אדמה".

הירשוביץ מתייחס גם לביטוח מבנה הדירה ומציין כי למרות שהפוליסה התקנית כוללת כיסוי מפני רעידות אדמה, ישנם מבוטחים שקיבלו במהלך השנים הצעות שונות "להוזלת הביטוח" באמצעות ויתור על כיסוי זה, שמצטייר בעיני האזרח כהרחבה מיותרת שמייקרת את פרמיית הביטוח. לדבריו, "על כל אחד ואחת חלה החובה לוודא כי ביטוח הדירה כולל כיסוי מפני נזקי רעידת אדמה".

הדברים מקבלים משמעות יתירה כאשר מדובר בציבור החרדי, המתאפיין באוכלוסייה שאחוזים משמעותיים ממנה לא מבוטחים כלל בביטוח דירה, ובכל זה ביטוח רעידת אדמה. "חשוב לציין כי ביטוח רעידת אדמה מספק כיסוי רק על עלות הבנייה", מדגיש הירשוביץ, תוך שהוא נוגע בנקודה משמעותית במיוחד: ביטוח המבנה נועד לממן לנו את הוצאות בניית הדירה מחדש, אך לא משלם לנו את מחיר הדירה שנהרסה. משמעות הדבר שאם הדירה שלנו שווה 2 מיליון שקלים, אך עלות בנייתה מחדש היא 500 אלף שקלים "בלבד", נקבל מחברת הביטוח רק חצי מיליון שקל.

"לרוב חלק ניכר מדיירי הבניין לא מבוטחים ונוצר מצב שדמי הביטוח לא מאפשרים לבנות מחדש את הדירה או לרכוש דירה חליפית, מאחר ולשאר הדיירים אין ביטוח שמשלם עבורם את עלות הבנייה והפרויקט לא יכול להיבנות מחדש", מתריע הירשוביץ. הפיתרון שהוא מציע הוא "ביטוח ערך קרקע". ביטוח סכום נוסף בבית משותף המוכר לכולנו תחת השם הנפוץ יותר ביטוח ערך קרקע נועד למקרים מסוג זה, ומאפשר לנו לקבל מחברת הביטוח את השלמת הפער בין עלות הבנייה להחלפת הדירה.