השקל התחזק מול מטבעות שותפות הסחר עם ישראל למרות המלחמה

בנק ישראל פרסם היום (חמישי) את דו"ח סיכום המסחר במטבע החוץ ברבעון הרביעי של שנת הכספים הקודמת (2023). מהסיכום עולה כי על־אף החולשה שתקפה את השקל בעקבות טבח שמחת תורה והמלחמה בעזה, הרי שבסיכומו של רבעון ניתן לומר שהשקל התחזק מול הדולר והאירו בשיעור של כ־5.2% ו־1% בהתאמה, לאחר שבתחילתו – עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל – נחלש משמעותית מול מרבית המטבעות.

עוד מלמד הדו"ח כי השקל התחזק ב־2.8% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. במקביל, נחלש הדולר מול מטבעות עיקריים בעולם. בשיעור של כ־4.2% מול האירו. כ־5.1% מול היין היפני ובכ־4% מול הפאונד הבריטי. עוד אפשר ללמוד מהדו"ח כי אומדן פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה שבמהלך הרבעון האחרון של 2023, רכשו הגופים המוסדיים והמגזר העסקי מט"ח נטו בהיקף של כ־5.3 וכ־5.2 מיליארד דולר בהתאמה. ואילו תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של 3.8 מיליארד דולר.

בנק ישראל שקנה בדרך כלל דולרים כדי להחליש מעט את השקל החזק שהקשה מאוד על היצואנים ומכירותיו הבודדות לא עלו על חמישה מיליארד שקלים, מכר לראשונה מט"ח נטו בהיקף של כ־8.5 מיליארד דולר. זאת בעקבות המלחמה והפיחות המהיר בשער השקל שחצה ברבעון את תקרת ארבעת השקלים לראשונה מזה זמן רב.

הפרט האחרון והמעניין ביותר שעולה מהדו"ח נוגע למשקלות בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי. כלומר לחשיבות היחסית שיש לכל מטבע בסחר החוץ של ישראל. שימו לב לעדכון שביצע הבנק ולמשקל שנתן הבנק למטבעות שהיו זניחים בעבר. כך למשל בעוד שמשקלו היחסי של הדולר היה 28.7 נקודות, מעתה משקלו יהיה רק 26.9 ואילו היואן הסיני שמשקלו בסחר החוץ של ישראל היה 11.5 נקודות יעלה ל־14.8 נקודות. מה שמצביע על המשקל ההולך וגדל של המזרח בסחר החוץ של ישראל ובהשפעתו על שער השקל.