משאבת הלב הקטנה בעולם תכנס לסל הבריאות?

האם משאבת הלב הקטנה בעולם תהיה נגישה בקרוב לכולם?

Impella, משאבת הלב הקטנה בעולם תוגש השנה לסל הבריאות על מנת לסייע לכל מי שעובר צנתור ונמצא בסיכון גבוה להתקף לב בזמן הפעולה, לעבור אותו באופן תקין. בשנתיים האחרונות הטכנולוגיה הייתה במסלול פיילוט. לכן משרד הבריאות מימן את השימוש בה לכל בתי החולים במרכז ובפריפריה לפי האינדיקציות שנקבעו. השנה מוגשת האימפלה לסל הבריאות לשנת 2024.

המשאבה, בעלת קוטר של 4.6 מ"מ ואורך של 15 ס"מ היא הקטנה ביותר בעולם . המשאבה מוחדרת בתהליך הצנתור דרך עורק המפשעה על מנת להעניק תמיכה לבבית לחולים הנמצאים בסיכון גבוה לחסימות ואי סדירות של זרימת הדם בתהליך הצנתור. האימפלה ממוקמת בין החדר השמאלי לאבי העורקים, ושואבת דם מחלל החדר השמאלי. היא מזרימה אותו בעוצמה אל אבי העורקים העולה באמצעות פתחים מזעריים הממוקמים בשני צדדיה (אחד פונה לאבי העורקים והשני לחדר השמאלי). ביניהם מקשר צינור המשמש להזרמת הדם בכיוון מחזור הדם.

למשאבה יכולת לשאוב עד 4.3 ל' לדקה והיא בעלת סיב אופטי המאפשר מיקום מדויק של האימפלה בחדר השמאלי. לאימפלה יכולת ניטור מדדים מתקדמת מובנית המסייעת במיקום, ניהול וגמילה של חולה הנזקק לתמיכה לבבית.

מהו צנתור בסיכון גבוה?

בצנתור שאינו בסיכון גבוה הרופא מנפח בלון בתוך העורקים הכליליים המובילים דם ללב, כך שבזמן הניפוח המצנתר יוצר חסימה מלאה בעורק המטופל, בזמן יצירת חסימה מלאכותית זו המצנתר מסתמך על המשך אספקת דם ללב ע"י עורקים אחרים שבהם הזרימה אינה פגועה, כך שהסיכוי לקריסת לחץ הדם והלב ברגעי הניפוח היא נמוכה, אך במידה ומדובר בחולה עם מספר עורקים חסומים ו/או לב פגוע שאינו מתכווץ בצורה אופטימלית ,כל ניפוח של בלון בעורק שכזה לא יוכל להיות מפוצה ע"י עורקים אחרים והדבר יגרום לירידה משמעותית ומיידית בלחץ הדם לעיתים עד כדי שחייו של החולה יעמדו בסכנה.

עובדה זו משנה את אופי הפעולה לפעולה דחופה ומהירה יותר, תוך ויתור על ניפוחים ארוכים הנדרשים לפתיחת חסימות והנחת תומכנים STENT.

כאן נכנס תפקידה של האימפלה, שמוכנסת בטרם החל הצנתור ומהווה מטריית הגנה על חולים אלו בכך שפעולתה מאפשרת צנתור יסודי כאשר תפוקת הלב ואספקת הדם ללב עצמו של המטופל נשמרת יציבה לחלוטין ובעקיפין תוצאותיו של הליך הצנתור טובות הרבה יותר.

פרופ' סער מנחה, ראש מחלקת קרדיולוגיה פולשנית וצנתורים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא): "במסגרת פיילוט של משרד הבריאות, אושר השימוש באמצעי זה ובזכות כך ניתן היה לצבור ניסיון גם בארץ. מאז אישור הפיילוט של משאבת האימפלה בוצעו בארץ מספר רב של פעולות. הניסיון שנצבר מלמד כי אמצעי זה משנה בצורה משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות לגבי הטיפול בחולים ואת מגוון האפשרויות לטפל בחולי לב במצבי קיצון".

מהו צנתור אלקטיבי ומדוע הוא נדרש?

צנתור לב או צנתור עורקי הלב היא פעולה פולשנית הנועדה לאבחן ולטפל בחסימות בעורקים אלו. חסימות אלה נוצרות בעקבות נזק שנגרם לתאי הציפוי הפנימי של דופן העורק בשל נטייה גנטית או גורמי סיכון כמו עישון, יתר לחץ דם, סוכרת ועליית רמת שומני הדם. הם מביאים לעלייה ברמת הכולסטרול ושקיעה של סידן היוצרים את הרובד הטרשתי המצר את העורקים. מדובר בתהליך שיכול להמשך שנים ולגרום להחמרה משמעותית. כאשר מידת ההיצרות בעורקי הלב הכליליים מגיעה ל-70%-60% מקוטר העורק, עלולים להופיע תעוקת חזה במאמץ, כאבים או סימנים גופניים אחרים.

במידה ולא מטופל, יכול להיווצר גם התקף לב, שהוא תהליך חד של קריעת הרובד הטרשתי. מאמץ גופני חד, סוכרת או יתר לחץ דם יכולים להביא לקריעה חדה כזו ולקריש דם, שיכסה את הקרע ויחסום את העורק באופן כמעט מלא (תעוקה בלתי יציבה) או מלא לגמרי (אוטם שריר הלב).

תהליך הטרשת מתחיל כבר בילדות, והוא נמשך בקצב משתנה עשרות שנים עד להופעת אירוע לב או אירוע מוחי חד. קצב התקדמות הטרשת נקבע בעיקר לפי גורמי הסיכון הניתנים למניעה.