סובלים מאסתמה? כדאי שתדעו שאפשר לחיות חיים כמעט ללא מגבלות

כיצד יודעים חולי אסתמה ובני משפחותיהם שהמחלה נמצאת בשליטה, ומהם הסימנים המוקדמים לכך שהיא בדרך להתלקחות?

כלי אפקטיבי לאבחון הוא שאלון קצר במהלך ביקור אצל הרופא או במילוי ושליחה מרחוק. השאלון מאפשר לרופאים לערוך השוואה ולקבל תמונת מצב עדכנית על המחלה. המטופלים יישאלו ארבע שאלות שהתשובה להן היא כן או לא. על בסיס התשובות ניתן יהיה לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי מצבם הרפואי.

ארבע השאלות:

• האם במהלך החודש האחרון השתמשת במשאף כדי לאזן את תסמיני האסתמה יותר מיומיים בשבוע?
• האם התעוררת באמצע הלילה בשל תסמיני אסתמה לפחות פעם אחת?
• האם היית צריך להגביל את הפעילות שלך בגלל האסתמה?
• האם סבלת מתסמינים של אסתמה יותר מפעמיים בשבוע?

נוסף על כך יישאלו המטופלים לגבי התלקחות של אסתמה ("התקפים" שהצריכו בעבר פנייה לא מתוכננת לרופא או למוקד חירום). תשובה חיובית על אחת מהשאלות הללו עשויה להצביע על קיומה של אסתמה שאינה בשליטה. כיום ניתן למצוא שורה של טיפולים יעילים גם למטופלים שסובלים מאסתמה קשה כאשר אין מספיק משאפים על מנת לשפר את השליטה שלהם במחלה.

"אנחנו מתאימים לכל מטופל את סוג הטיפול על פי מצבו", אומר ד"ר אורי ונד, מנהל המערך לרפואת ריאות במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון. רוב התרופות לשליטה באסתמה הן "טיפול מניעתי" והן ניטלות בשאיפה על בסיס יומי ומסייעות בהפחתת הדלקת בדרכי הנשימה ובהרפיית השרירים בדפנות דרכי הנשימה. קבוצה נוספת היא תרופות SOS. אלו הן תרופות לשעת חירום שניטלות בשאיפה להקלה מהירה של תסמינים על ידי הרחבה של הסמפונות, אך אלו לא תמיד מטפלות ברכיב הדלקתי.

במקרי התלקחויות משמעותיים לעיתים יש צורך בלקיחת בסטרואידים, אך בשל תופעות לוואי רבות, מנסים להימנע מטיפול ממושך בהם. בשנים האחרונות פותחו מספר טיפולים ביולוגיים חדשים שניתנים בזריקה לסובלים מאסתמה קשה שלא נשלטת בעזרת משאפים.

טיפולים אלו הוכיחו יעילות גבוהה בהפחתת תסמיני המחלה ועם מיעוט של תופעות לוואי. טיפולים אלו ניתנים רק על ידי מומחה ברפואת ריאות או אלרגיה. הטיפול ניתן בבתי הרפואה ובמרפאות בקהילה, ולפעמים המטופל יכול להזריק את התרופה באופן עצמאי.

לחיות עם אסתמה בלי מגבלות

תדירות המעקב של חולי אסתמה תלויה כמובן במצבם, אבל חשוב לא לזנוח את הטיפול במחלה גם כשאין התקפים. "יכולים לעבור מספר חודשים או יותר בין בדיקות מעקב, אבל חשוב להמשיך לבדוק", אומר ד"ר ונד ומוסיף: "דווקא בהתלקחות, אנחנו – הרופאים המומחים – פחות זמינים למטופל והמענה הראשוני צריך להיות בקהילה". לדבריו, "גם את התחקור, הפענוח והאבחון הראשוני יכול לערוך רופא המשפחה".

ד"ר ונד מדגיש כי: "אסתמה יכולה להתפתח כבר בגיל צעיר, אפילו ממש מינקות, והיא עשויה גם להיעלם עוד לפני ההתבגרות ולתת שקט לשנים רבות. אבל קשה מאוד לצפות את זה, והנטייה יכולה בכל זאת להישאר ולהתפרץ מתישהו". לדבריו, מומלץ לנטר מעת לעת את תפקוד הריאות, לוודא שלא נותרה פעילות שקטה או חסימה שהחולה אפילו לא מודע לה. "לא פעם אנשים מתרגלים לכך שאין להם יכולת לרוץ, הם כלל לא מקשרים זאת לאסתמה, וגם אנחנו כגורמי רפואה לא תמיד מבינים זאת. אבל מי שחושב על העניין ועורך את הבדיקות, מאתר את שורש הבעיה. כמעט בכל המקרים אנחנו יודעים להתאים טיפול שאפשר לקיים איתו שגרת חיים מלאה, כמעט ללא מגבלות ותופעות לוואי".