למרות הסירוב משמאל – רוב בימין תומך בהידברות

סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות הציבור על הרפורמה המשפטית והחשש מתוצאותיה. הסקר, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בחן את הסכמות הציבור בנושאים מרכזיים ברפורמה, וגם את החשש מהשלכותיה על כל תחומי החיים.

63% מכלל המדגם סבורים כי בהרכב הועדה לבחירת שופטים, היחס בין פוליטיקאים לשופטים צריך לשמר את עיקרון ההסכמה הרחבה. בקרב מצביעי הליכוד, שוויון בקרב החושבים כי יש לשנות את היחס בהרכב הועדה לטובת פוליטיקאים לבין הסבורים כי יש לשמור על יחס שמחייב הסכמות בין הפוליטיקאים לשופטים (כ-40%). גם בקרב מצביעי הציונות הדתית, שוויון (כ-38%).

42% מכלל המדגם מוטרדים מאוד מהשינויים לרעה בשוויון מגדרי בין נשים וגברים אם הרפורמה תעבור, 34% מזכויות להט"בים, 36% מזכויות ישראלים ערבים, 40% מזכויות יתר לחרדים שלא שירתו בצה"ל, 44.5% מפוליטיזציה של השירות הציבורי, 40% מהגבלות על תחבורה ציבורית בשבת, 48% מהגבלות חופש הביטוי, 49% מפגיע ממשית בכספי חסכונות, 45% שתיחלש האפשרות להגן על חיילי צה"ל בחו"ל ו-37% מצמצום השקעות בישראל.

64% מכלל המדגם מסכימים כי על הכנסת לקדם חוקה בהסכמה רחבה, שתישען על מגילת העצמאות. רוב גדול מקרב מצביעי הקואליציה (59.5%) והאופוזיציה (72%) לצורך בחוקה על בסיס מגילת העצמאות.

רוב גדול מכלל הציבור (72%) ו-64% מקרב מצביעי הליכוד סבורים כי כדי לגשר בין המחנות הפוליטיים, כדאי שתהיה הידברות על הרפורמה.

66% מכלל המדגם, סבורים כי לבית המשפט העליון צריכה להיות הסמכות לבטל חוק שחוקקה הכנסת כאשר החוק מנוגד לחוקי היסוד של מדינת ישראל, בהרכב מורחב של שופטיו. 47% ממצביעי הליכוד סברים כך, לעומת 39% שמתנגדים.

58% מכלל המדגם מתנגדים להפיכת היועצים המשפטיים למשרה פוליטית, לעומת 31% שתומכים בכך. הפער בין המחנות הפוליטיים בולט במיוחד, כאשר רוב של 57% מאלה שהצביעו בבחירות האחרונות לאחת ממפלגות הקואליציה תומכים במינוי פוליטי, לעומת רוב מוחץ של 85% ממצביעי האופוזיציה שמתנגדים.

67% מכלל המדגם סבורים כי לבית המשפט צריכה להיות היכולת להתערב בהחלטה של פוליטיקאי או פקיד ציבור, במידה והיא אינה סבירה. שוויון בעמדות בעד ונגד מבין מצביעי הקואליציה (כ-44%) ורוב מוחץ של 86% בקרב מצביעי האופוזיציה שסבורים כי לבית המשפט צריכה להיות היכולת להתערב בהחלטה של פוליטיקאי או פקיד ציבור, במידה והיא אינה סבירה. רוב גם בקרב מצביעי הליכוד (47% תומכים לעומת 41% מתנגדים) ובקרב מצביעי הציונות הדתית (46% לעומת 40%).

שוויון בין הסבורים כי יש לחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. 23% סבורים כי יש לחוקק פסקת התגברות ברוב גדול בהרבה מ-61 (לעומת 45% מתנגדים). מבין מצביעי הקואליציה, 48% תומכים בפסקת ההתגברות ברוב רגיל, ו-29% תומכים ברוב גדול מכך. מבין מצביעי האופוזיציה, 71% מתנגדים לפסקת ההתגברות בכל תצורה, ו-17% יתמכו בה אם יגדילו את הרוב הנדרש.

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 9-13/2/2023, רואיינו 606 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.56% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון המחקר סמית.