אוטובוס. אילוסטרציה: pexels alex fu
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור התכנסה אתמול (שני) לישיבת מעקב בנושא סמכויות והתנהלות פקחים בתחבורה ציבורית. לפי נתוני משרד התחבורה, חולקו במהלך השנה הקודמת (2023) קרוב לרבע מיליון דוחות לנוסעי התחבורה הציבורית בסכום כולל של 24,045,306 שקלים.
אגד היא החברה שחילקה הכי הרבה דו"חות לנוסעים עם נתון של 197,599 דוחות בשנה הקודמת, שמהווה כ־ 83% מכלל הדו"חות שחולקו בכל השנה על ידי כל חברות התחבורה הציבורית. סכום הקנסות הכספיים שחברת אגד גבתה בשנה זאת עומד על 19,941,170 שקלים. חברת דן נמצאת במקום השני ברשימה במספר הדו"חות שחילקו פקחיה עם 7,865 דו"חות שהגיעו לסכום כולל של 779,705 שקלים.
לפי משרד התחבורה, מעסיקות חברות התחבורה הציבורית 977 פקחים. מתוכם, 862 בהעסקה פרטית ועוד 115 במימון המדינה. במשרד התחבורה טוענים כי הבקרים מועסקים על ידי חברות התחבורה הציבורית וכי המשרד לא מעורב בתנאי ובהסכמי העסקת הפקחים גם אם הוא מסבסד או מממן אותם.
חה"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) שמכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, אמר בדיון: "לא יהיו לפקחים בתחבורה הציבורית סמכויות כל עוד קיים מצב בו הם מתוגמלים על כמות הדו"חות שהם מחלקים. הדיון על סמכויות הפקחים יגיע לוועדת הכלכלה. צריך לבחון אפשרות שמשרד התחבורה יהיה המפעיל הראשי של הפקחים בתחבורה הציבורית והוא זה שיהיה אחראי על תהליך ההכשרה שלהם ועל העמידה ביעדים. במקביל צריך לבחון לעומק את הסמכות הניתנת כיום לפקחים והאם יש צורך להרחיב אותה".
עמיחי לוי, מנהל אגף רישוי ותפעול תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, אמר: "המפעילים שולטים בשכר של הפקחים. החברה שמפעילה את התחבורה הציבורית מקבלת 92% משווי הקנס ו־8% הנותרים חוזרים למשרד התחבורה". איריס דוראון מארגון 15 דקות שמפקח בהתנדבות על התחבורה הציבורית, אמרה כי "מרבית כספי הציבור על הקנסות הולכים לכיס של החברות המפעילות ולא מגיעים חזרה לציבור".
עו"ד עופר לוי מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אמר: "מספר נוסעים גדול – מגדיל את ההכנסות של המפעילים, בזמן שכמויות גדולות של קנסות מורידות את חווית הנסיעה ומקטינות את כמות הנוסעים. המפעילים לא יוצאים נשכרים מאכיפת החוק באמצעות פקחים. אנחנו נמצאים בתהליך לגיבוש והפצה של נוהל חדש לגביי חלוקת קנסות שאמור להתחיל בתחילת חודש אפריל. יש הבדל משמעותי בסמכויות שיש לפקחים באוטובוסים לאלו שיש לפקחים ברכבת הקלה. לבקר של הרכבת הקלה יש סמכויות נרחבות יותר מאשר למקביל שלו שעובד באוטובוס".
המפעילות בוכות
גל הרשקוביץ', יועץ ביקורת וגבייה בחברת 'אגד', אומר: "כמות הדו"חות שמחולקים ע"י הפקחים של חברת 'אגד' משקפים 2.8 דוחות לפקח בכל יום. הפקח מחלק דוחות רק ל־1.5% מכמות הנוסעים שהוא בודק. הפקחים שלנו בודקים כ־800 אלף נוסעים בחודש, מתוכם מחולקים 15 אלף קנסות ומתקבלות כ־200 תלונות בלבד על התנהלות הפקחים. אם ההתנהלות של הפקחים באוטובוסים הייתה לא ראויה באופן גורף, היינו מקבלים מבול של תלונות. כל מבקר של חברת אגד עובר הכשרה על־ידי חברה חיצונית באמצעות מספר רב של סימולציות. העלות שאגד מוציאה על הכשרת הפקחים והמימון שלהם עולה על ההכנסות שהם מספקים לחברה".
מנתוני חברת 'כפיר' שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים עולה כי מאז התחלת ההפעלה של החברה באפריל 2021 , סך הכספים שנגבו בגין קנסות מהווה רק כ־43% מעלות הפעלת מערך הפקחים והגבייה, כך שעלות מערך הפיקוח והגבייה גבוהה במיליוני שקלים מסך הכספים שנגבו.
מנתוני מפעילת הקו האדום עולה כי ההוצאה החודשית הממוצעת בגין מערך הפיקוח היא כחצי מיליון שקלים לחודש. מנגד, גובה הקנסות שנכנסים לחברה עומד לדבריה, על כ־75 אלף שקלים לחודש.
יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס סיכם את הדיון ואמר: "הנוסעים בתחבורה הציבורית מרגישים שאין לפקחים תודעת שירות מתאימה. צריך לבחון לעומק אפשרות של פיקוח בתחבורה הציבורית על־ידי גוף שלישי שהוא לא החברה המפעילה. אני מבקש ממשרד התחבורה לבדוק את איכות ההכשרה של הפקחים בחברות האוטובוסים השונות ולבצע האחדה בין כולן. לפני שמשרד התחבורה מפרסם את הנוהל שלו לפקחים הוא מתבקש לפרסם אותו להערות לציבור".
תגובות