אין השקעה ללא סיכון

15 שנה חלפו מאז המשבר הפיננסי הגדול. הלקחים נלמדו, הרוגלטור האמריקני הידק זה מכבר את הפיקוח על הבנקים, ולמרות הכל נדמה היה השבוע שהסרט הרע חוזר על עצמו. קריסת סיליקון ואלי בנק (SVB) איימה לגרור אחריה בנקים אזוריים נוספים ורק נאום מיוחד של הנשיא ביידן הציל את המצב.

מאורעות השבוע בענף הבנקאות בארצות הברית חייבות להילמד על ידי כל קורא עיתונות חרדי. ולו על מנת שנדע בכל פעם שמציעים לנו השקעה מפתה – שאנו חייבים להתייעץ עם איש מקצוע חיצוני ובלתי תלוי – על מנת לוודא שההשקעה הזו אכן קוסמת כפי שהמודעה משדרת לנו. 

לעתים, גם כשהשקעה בהחלט משתלמת, עבורנו היא עשויה להיות מתכון לאסון. דילוג על בדיקה מעמיקה עשויה להוביל להפסדי עתק – וזה בדיוק מה שמחק השבוע מיליארדי דולרים לבנק ענק המימדים שפעל בארה"ב עד לקריסתו השבוע:

השקעה סולידית במיוחד והפסדי ענק? יש דבר כזה!

איגרות חוב נחשבות לאפיק השקעה סולידי לעומת שאר אפיקי החיסכון המוצעים לנו. במיוחד כאשר מדובר באיגרות חוב ממשלתיות, שכמעט ואין סיכוי שלא ייפרעו במועדן כמתחייב. בהיעדר ביטוח פיקדונות בישראל, רכישת אג"ח של הבנק נחשבת להשקעה משתלמת ובטוחה יותר אפילו מהפיקדון הבנקאי.

איגֶרֶת חוב היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף. בהנפקת איגרת חוב, מקבל מנפיק האיגרת סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לרוב, בתמורה, לשלם לשיעורין או בבת אחת את הסכום הנקוב (לעיתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר. 

לדוגמה: אם נשלם 95 אג' על איגרת חוב שמבטיחה לשלם לנו בעוד שנה 100 אג', נרוויח 5% מחיסכון זה.

איגרת החוב מבטיחה לשלם לנו במועד הפירעון את הסכום שהובטח לנו. אבל כמו תמיד, גם כאן יש "אבל" – אם נבחר להיפטר מאיגרת החוב לפני מועד הפירעון, נקבל תמורת נייר הערך סכום אחר שמקורו בשווי הנייר בכל רגע נתון.

איגרות חוב נסחרות לרוב בבורסה ותשואותיהן עולות ויורדות בהתאם לנתונים הכלכליים בכל רגע נתון. אם נרכוש את האג"ח בתקופות של ריבית נמוכה, כלומר שווי נמוך לכסף, נשלם עבורו יותר ונרוויח פחות. ומה אם הריביות יעלו פתאום באופן אגרסיבי, בדיוק כמו בשנה האחרונה? האג"ח החדשות תצענה תשואות גבוהות יותר וממילא הציבור יהיה מוכן לשלם עבור האג"ח הישן שלנו פחות. כלומר, רוכשי האג"ח החדשים יתעקשו לקבל תשואה גבוהה משמעותית.

כל עוד נבחר להמשיך ולהמתין בסבלנות למועד הפירעון, לא נינזק כמובן. שכן במועד הנקוב נקבל את מלוא כספנו, בתוספת התשואה המובטחת לנו. כלומר התשלום עבור הכסף שהלווינו למנפיק האג"ח.

אבל מה אם ניקלע למשבר נזילות שמחייב אותנו לרכוש מזומנים? במקרה כזה נאלץ למכור את האג"ח לפי השווי הסחיר שלו, והוא כמובן עשוי להיות נמוך משמעותית מהמחיר ששילמנו במועד רכישת האג"ח. בכך נרשום הפסדי הון באג"ח.

תהליך הפוך לחלוטין יכול להתרחש בתקופה של הורדות ריבית, כאשר רוכשי האג"ח בתקופת הריבית הגבוהה יכולים למכור את האג"ח תוך זמן קצר וליהנות מרווחי הון משמעותיים – לאחר שהשוק יתמחר את הורדות הריבית הצפויות.

במקרה של סיליקון וואלי בנק, מדובר היה ברכישה של אג"חים ממשלתיים נושאי תשואה אפסית בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים (לפני סבב העלאות הריבית). 

אם לבנק הייתה היכולת להתאזר בסבלנות ולהמתין למועד פירעון האג"ח שום דבר לא היה קורה לו. אלא שאז החלה הריצה אל הבנק והלקוחות דרשו לפרוע מיידית את כל פקדונותיהם – תוך אילוץ הבנק למכור את האג"ח בהפסדים משמעותיים – מה שהוביל לסוף הידוע.

לסיכום: אפילו חיסכון סולידי ביותר – כמו אג"ח ממשלתי – דורש תכנון מדויק. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהצעות השקעה וחיסכון מורכבות ומסוכנות בהרבה. לא משנה כיצד והיכן ברצונכם לחסוך ולהשקיע, אל תשכחו להתייעץ עם מומחה חיצוני אובייקטיבי. לא "מייבין" מהכוילל, אלא כזה שיש לו הכשרה מתאימה ורישיון מטעם הרשות לניירות ערך.

 

הטור פורסם לראשונה בשבועון 'יום ליום'.

דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.