ש"ס רושמת הישג משמעותי: כרטיסי המזון יחולקו לנזקקים

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ג') שינויים תקציבים בתקציב המדינה לשנת 2023 – העברות בין משרדים ושינויים בתוך המשרדים, בסך כולל של כ-1.724 מיליארד ₪.

להלן פירוט ההעברות התקציביות:

כ-162 מיליון ₪ למשטרה ובתי הסוהר – בנוסף כ-232 מיליון בהרשאה להתחייב, עבור רכש ופיתוח טכנולוגיות ובינוי תחנות משטרה והיחידות השונות.

כ-211 מיליון ₪ למשרד לביטחון פנים ההעברה מיועדת בין השאר עבור הרשות להגנת עדים, הרשות לכבאות והצלה – לטייסת אלעד, לשב"ס – לרכש טכנולוגיות ואחזקת בתי סוהר, למשטרת ישראל – שכר שוטרים, גיוס שוטרים, רכש מבצעי, כלי רכב ותגבור יחידת יואב.

כ-45 מיליון ₪ למשרד רה"מ- התקצוב מיועד עבור החלטת ממשלה מפברואר 2023 בנושא עברת שטחי פעולה למשרד ההתיישבות, העברת מנהלת לזהות יהודית ותקציב ייעודי מהמשרד לשירותי דת למשרד ההתיישבות.

כ-404 מיליון ₪ עבור הוצאות פיתוח אחרות – הרשאה להתחייב לפעולות לטיהור מים ע"י חברת נצר השרון.

כ-100 מיליון ₪ למשרד התיירות – בנוסף לכ-7 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, התקצוב מיועד עבור תשתיות תיירותיות ציבוריות, החברה הממשלתית לתיירות, תמיכה במלונות בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, והחברה להגנות ים המלח.

כ-93 מיליון ₪ שינויים בתקציב משרד רה"מ – כ-59 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, השינויים עבור הקרן למורשת הכותל, לשם מימון הפעילות השוטפת ובגין החלטת ממשלה לשדרוג תשתיות ועידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי.

400 מיליון ₪ מהרזרבה הכללית למשרד הפנים – התקציב עבור תווי מזון להבטחת בטחון תזונתי, זאת במסגרת החלטות ממשלה ליישום הסכמים קואליציוניים, שהוקראו בעת אישור תקציב המדינה. לאחר שהתקציב עבר בדיקה מקצועית ומשפטית, הוא מוקצה כעת לתוכנית ייעודית בנידון.

בטרם אישור ההעברה התקיים דיון ער:

ח"כ מירב כהן: "אנחנו לא מבינים מה אמות המידה שנקבעו, משרד הרווחה מנהל מיזם לביטחון תזונתי שנים ארוכות, משרד הבריאות מומחה בכך, בואו נעשה עבודה מערכתית, אף אחד ממי שמצביע לא יודע על מה הוא מצביע. בכלל אני חושבת ששיטת העבודה הזו, המערכות יודעות לזהות נזקקים, ללוות אותם, להעביר להם כספים, אנחנו באים ועוקפים את כל מערך הרווחה של מדינת ישראל, והולכים למשרד אחר שזו לא המומחיות שלו, זה יוצר מדינה בתוך מדינה. פורסם בתקשורת שיש 3,000 שורדי שואה שיקבלו את התלושים, אלה שיש להם אחוז נכות נמוך יותר, כי אלה עם אחוז נכות גבוה יותר מקבלים קצבה גבוה יותר, אבל זה לא שהם עשירים, יש להם הוצאות גבוהות יותר. יש מקבלי מענק חודשי ויש מקבלי מענק שנתי, אלה שמקבלים רק פעם בשנה לא כלולים בפרויקט, המיזם הזה מדלג עליהם. לגבי מקבלות המזונות עם הכנסה נמוכה, שר הפנים הכניס אותם אחרי הדיון אצלי, אבל אמא כזו שמקבלת זכאית רק ל-2 ילדים, לעומת אם שמקבלת לפי מבחני הארנונה מקבלת עבור עד 8 ילדים".

ח"כ נעמה לזימי: "זה לא מכבד את מעמד הכנסת שאנחנו פה בלי הקריטריונים בידינו, אנחנו לא יכולים להעיר הערות לגיטימיות. הביטחון התזונתי היא אחת הסוגיות הכאובות שיש, יש רשת לביטחון תזונתי, רשות עצמאית, הביעה ביקורת לגיטמית על הכוונה הראשונית לתלושי מזון שלא דרך משרד הרווחה, זה לא סוד שהשרים אולי היחידים שאני מעריכה זה שר הבריאות והרווחה, יש משרד שבנה מערכת הנשנעת על מחקר ארוך שנים וכל המומחים, איך ממצים זכויות לביטחון תזונתי, בגלל שאין מספיק תקציב המאבק הוא להכניס לבסיס תקציב את מי שסובל מאי ביטחון תזונתי, אתם מעבירים את זה למשרד שלא מומחה בתחום עם קריטריונים לא מתאמים, יש חשש שמי שלא צריך יקבל ושעניים מרודים לא יקבלו. לצד זה בחוק מבטלים את הרשות לביטחון תזונתי, והעברת המערכת למשרד לא מומחה, זה על הגב של האנשים הכי חלשים, אוכלוסיות הכי מוחלשות ישארו בחוץ".

ח"כ מיכל שיר: "הסעיף נמצא במשרד הפנים ולא במשרד הרווחה, זה חלם, זה לא הגיוני, הקריטריון שמודדים לפי מדד הארנונה כי זה נוח לדרעי, בסוף אי אפשר להשתמש בקריטריון שנוח למשרד הפנים במשהו שמשרד הרווחה צריך לעשות. הייתי רוצה לבקש דיון נוסף מפורט בנושא הזה, אין לנו את הכלים כדי לשאול את כל השאלות".

ח"כ גלעד קריב: "אנחנו מאשרים בלי חוות דעת של המועצה לביטחון תזונתי, אין בנינו ויכוח שהתמיכה בתחום הביטחון התזונתי חשובה מאוד, אני מברך את מפלגות הקואליציה שהציפו את זה במסגרת הכספים הקואליציוניים, גם השר מסכים שהקריטריון המרכזי צריך להיות הכנס פר נפש, ההנחות בארנונה זה מנגנון מסייע, הן נקבעות בין השאר בהכנסות פר נפש, לכן מקובל עלי שאחד מהמסלולים זה גם הנחה בארנונה, אבל אני מזכיר שאין חובה שמוטלת על הרשות לקבוע הנחה, כך על פניו יכולות להיות משפחות מרובות ילדים שמגיע להם, אבל הן ברשות מקומית שלא קבעה בכלל את המסלול, אז איך אנחנו דואגים גם להם? מה הצידוק להבחנה בין שתי המדרגות של 50 ו-100 אחוז? למה יש קטגוריות שזה ניתן רק להורים ולא לילדים? איך תתמודד עם האחוזים הנמוכים של מיצוי הזכות, במידה ואין קביעת זכאות אוטומטית?".

ח"כ יצחק פינדרוס: "הלוואי שמשרד הרווחה היה ערוך כמו המנגנון האוטומטי של משרד הפנים ערוך, זה פשוט הרבה יותר יעיל, לא אומר שאין מי שנופל בין הכיסאות, אבל הרבה פחות מאשר אם זה היה עובר דרך מנגנון הביטחון התזונתי. אני מזכיר שיש כסף קואליציוני די נכבד לביטחון התזונתי שמתעכב, אם רוצים מנגנון זריז ויעיל שאנשים יוכלו לקבל כסף לפני החגים, זה המנגנון היעיל והטוב ביותר שיש".

שר הפנים והבריאות, משה ארבל: "שאני שם את הראש על הכרית ומולי הקריטריונים שעברו את חוות דעת המשנה ליועמ"ש, אני ישן טוב בלילה, שאנחנו באמת עושים גם אם לא את הדבר המושלם ביותר, אנחנו נותנים מענה לאנשים החלשים ביותר, העניים ביותר, לא משנה איפה הוא גר, אם ב-חורה, אם בטירה, אם במודיעין עלית. אמות המידה הופצו לעיונם של חברי הכנסת, אקדים ואומר – הסיבה שזה במשרד הפנים, שהרבה מאוד אתגרים לפתחו ומצבת כוח האדם המאוד יעיל וטוב שבו, עובדים מסורים עבדו יומם ולילה לטובת הפרויקט הזה, כולל ימי שישי ומוצאי שבת, המקום הטבעי הוא אכן משרד הרווחה. לצד הדברים האלה, אנחנו בשנת 2023, עשינו מכרז מאושר שיאפשר המשך התקשרות על מול שני גופים – פתחון לב ואשל ירושלים, היכולת שלנו לבצע את המשימה החשובה הזו בשנת 2023 הייתה רק על ידי המשך אותה התקשורת, אם היינו יוצאים במכרז חדש, לוחות הזמנים היו גוררים אותנו לשנת 2024, בצורך לתת מענה לאותה אוכלוסייה ענייה, הייתה חשיבות גדולה לתת מענה ל-2023. תהייה ועדת מנכ"לים לגבי שנת 2024, אני מניח שהיא תמליץ על העברת התחום למשרד הרווחה, כך צריך להיות, כרגע כדי לבצע בשנת 2023 אנחנו נאלצים לבצע זאת במשרד הפנים".

"לגבי שורדי השואה, הנתון שהוצג בפנינו הוא ניצולי שואה נזקקים, הייתה בתקופת הקורונה ביקורת על הממשלה שחילקה כסף לכל אדם מביטוח לאומי, המטרה המרכזית בקריטריונים הללו, זה לדייק את הסיוע לנזקקים ביותר. מבחינת מדדי עוני, הם נקבעים גם על ידי מדדים בינ"ל וגם יש מדד מאוד פשוט ובסיסי, שאומר הכנסה נמוכה ביותר לנפש. מדד הארנונה מודד את ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש, שזה נמוך יותר ממקבלי הבטחת הכנסה, ולא מתעלם ממספר הנפשות בבית. לגבי שורדי השואה הייתה הכוונה למקד את הסיוע עבור אותה אוכלוסייה נזקקת, הענייה ביותר. 8 מיליון ₪ ייועדו ספציפית למיצוי זכויות. אנחנו מתכוונים להשקיע בזה הרבה מאוד מאמץ, גם לגבי אוכלוסיות בפזורה הבדואית".

אלי כהן, מנכ"ל עמותת פתחון לב: "היינו אחד הגופים שחילקו בפעם שעברה את התלושים, לעניין שורדי השואה, לקחו את 53 אלף שורדי השואה בישראל, מתחום יקבלו את התלושים 41 אלף – 77 אחוז מניצולי השואה העניים ביותר".

ח"כ ינון אזולאי: "משתדלים כאן לתת לכמה שיותר וכמה שיותר עניים, כדי לעשות כמה שיותר טוב".

ח"כ כהן: "אם אני יוצאת מכאן ש-41 אלף ניצולים מקבלים 100 אחוז, אני יוצאת מפה אחרת. אם הדברים היו מתנהלים בצורה יותר מסודרת ושקופה יכול להיות שהדברים היו אחרת, כי הביקורת היא עניינית".*

השר ארבל: "לגבי מזונות, אני רואה חשיבות רבה בזה, ההתמודדות המאוד מורכבת של אמהות המקבלות מזונות מביא מצוקה קשה מאוד, פעלנו שהמענק ינתן באופן יזום ע"י הרשות, גם במקרה הזה ההנחיה שלנו למפעילים למקד מאמץ במיצוי הזכויות ביחס לאותן אוכלוסיות שזכאיות לקבל 50%, יש פה ערך גדול בהגדלת המענק למקבלות מזונות, וגם בנוסף להגדיל להן מ-50% ל-100%".

ח"כ קריב: "מעבירים את זה פה בלי הרשות האחראית, לא שמענו את חוות הדעת של הגורמים המקצועיים, הוצגה לנו תמונה לא נכונה לגבי נתוני הבטחת הכנסה".*

בנוסף אושרו כ-62 מיליון ₪ למשרד התיירות, וכ- 15 מיליון ₪ עבור הוצאות פיתוח אחרות (תוכניות מורשת).

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני פתח את דיון הוועדה עם התייחסות למכתב שר האוצר, בנושא המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות לשנת התקציב 2024: "כאשר אישרנו את התקציב, דיברנו על כך וזה נמצא בחקיקה, קבענו שאם התקציב יהיה במשך זמן רב דו שנתי, משרד האוצר יבוא לכאן להסביר את השינויים שיהיה לקראת השנה הבאה, הוא צריך להראות את המגמות הפיסקליות לקראת 2024. אתמול הגיע מכתב משר האוצר, אני שמח ששר האוצר שלח מכתב על המגמות, חסר את מה שהפקידות המקצועית צריכה להביא, והיא תצטרך להביא את זה. אבקש ממזכירות הוועדה לתאם דיון עם שר האוצר יחד עם הפקידות, לזה התכוונו בחקיקה ונעמוד על כך. אבקש לקיים על זה דיון, זה לא רק שנקרא, הבקשה היא לדיון רציני".

עומר רחמים, יועץ שר האוצר: "רק כדי להבהיר את המצב לאשורו, המכתב שבפני הוועדה מחולק לשני חלקים, החוק קובע ששר האוצר עצמו יביא בפני הוועדה מסמך, לכן שר האוצר כתב את המכתב שבחלקו הראשון של המסמך, לצד זה התווסף בחלק השני מכתב של כל הגורמים המקצועיים במשרד האוצר בחלקו השני של המכתב. לכן הטענות שנשמעו לא נכונות, זה מסמך אחד שמחולק לשניים".

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "לא נסתפק במכתב, את זה אפשר לקרוא בעיתון. אנחנו מקיימים דיון, ככה נהגנו בעבר, נבקש לתאם מועד לדיון עם שר האוצר, לקיים דיון גם על המכתב, גם על החלק הכללי שאמר השר וגם על החלק המקצועי. הכלכלה לא קרסה במציאות, גם שאנחנו מדברים על האינפלציה ודברים נוספים".

ח"כ גלעד קריב: "האם שר האוצר ביקש מהדרגים המקצועיים לשנות את המכתב שלהם? לשנות נתונים?"

יועץ שר האוצר: "שר האוצר לא ביקש לשנות שום דבר, אני מזכיר ששר האוצר הוא שמתבקש להביא את המסמך. שר האוצר לא ביקש מגורמי המקצוע לשנות שום נתון".