הרב קרליץ ושמגר, שתי הלוויות, שני עמים – דב הלברטל

מיד בתום הימים הנוראים וחג הסוכות, זימן הגורל שתי הלוויות משמעותיות מאוד: מרן הרב ניסים קרליץ זצ"ל, מגדולי הדור, ולהבדיל, מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס. למרבה הפלא, הן אפילו נערכו באותה שעה.

מיד בתום הימים הנוראים וחג הסוכות, זימן הגורל שתי הלוויות משמעותיות מאוד: מרן הרב ניסים קרליץ זצ"ל, מגדולי הדור, ולהבדיל, מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס. למרבה הפלא, הן אפילו נערכו באותה שעה.

יותר מכל הפגנות רחוב, קריאות בכנסת, עימות בתקשורת, אפיינו הלוויות אלה את הקרע בעם. התהום הבלתי ניתנת לגישור הפעורה בין דתיים לחילונים. הלוויתו של הרב קרליץ סוקרה בהרחבה גדולה מאוד בכלי התקשורת החרדים. מותו של שמגר כמעט לא הוזכר. הלוויותו של שמגר סוקרה בהרחבה גדולה בתקשורת החילונית. פטירתו של הרב קרליץ הוזכרה רק במעט.

התמחתי בבית המשפט העליון בתקופה בה היה שמגר נשיא. בקנה מידה חילוני, הוא היה אדם מרשים, גם בחיצוניותו וגם בערכיו (הנה אנקדוטה: כמתמחה הייתי זקוק לסיוע מלשכת הנשיא. התקשרתי, וענה לי מישהו שעזר לי ביעילות ובשמחה. משהו עורר את חשדי בקולו, ושאלתי בדחילו האם 'העסקתי' את הנשיא. לא עלה בדעתי שהוא זה שיענה. שמגר ענה לי בחיוך שכן, זה הוא, ושאין כאן שום דבר מיוחד).

אלא שלכל זה אין דבר וחצי דבר עם יהדות. ארונו של שמגר הוצב כמנהג הגויים, כדי שהצבור יעבור ויחלוק לו כבוד אחרון. בהספדים בתקשורת ובהלוויה דובר על חזון, על השראה, על גישה ליברלית, על פריצת דרך, על אומץ ציבורי, על ביצור מעמדו של בית המשפט העליון, על ענק משפטי ומוסרי. אלא ששום דבר מזה הוא לא יהודי. את אותם דברים, ניתן היה לומר על כל משפטן דגול אחר שהוא גוי. מעטים בהלוויתו של שמגר, יודעים מיהו הרב קרליץ.

לעומת זאת, ולהבדיל, באותה שעה נערכו ההספדים לרב קרליץ. הלוויה יהודית בהתגלמותה. גדולי דור הספידוהו. על האבדה הגדולה לעם היהודי. על תלמיד חכם שאין לו תמורה. מעטים מרבבות המשתפים בהלווייה ידעו משהו על שמגר. אבל כולם שם ידעו כי מונח בפניהם רב, שמימש את חייו כיהודי, ומהווה דמות מוסרית יהודית. לא מוסר של גוים. מוסר של יהודים.

ההלוויות שיקפו את הערכים המבססים את שני המגזרים, החרדי והחילוני. הרי בשני המקרים, מדובר באנשי מעלה שנפטרו. מבחינת החילונים, שמגר אמור להיות איש רוח מהמעלה הראשונה. הפעם לא מדובר בפוליטיקאי חשוב או בסלבריטאי חשוב. מדובר בראש הפירמידה המעצבת ערכים של העולם החילוני. ובמובן חילוני הוא היה כזה. מורה דרך חילונית לרבים. אבל איזה קשר יש לכל זה ליהדות?

מנגד, איש הרוח של המגזר החרדי. גדול דור יהודי במלוא מובן המילה. איש המגלם מוסר וערכים יהודים בתפארתם. איש מעלה שמעטים כמוהו.

שתי הלוויות מתקיימות באותה שעה. שתי הלוויות של שני אישי רוח אולטימטיביים. האחד חרדי. השני חילוני. היו אלה שתי הלוויות, שתי הלוויות לשני עמים.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. השאלה מי עשה את רצון הבורא

    הרב עשה את רצון הבורא ומקומו בגן עדן

    אייל |
    הגב
  2. לא הבנתי את הקשר בין הרב קרליץ ליהדות. הוא היה חרדי, לא?

    אתה שואל על שמגר ״אבל איזה קשר יש לכל זה ליהדות?״.
    אשמח אם תוכל להסביר איך מנהיג של זרם שמחנך לחיים על דמי ודמי אחיו, קשור ליהדות.

    אחד שמלסטם את הבריות |
    הגב
  3. חרטטן

    אתה לא עורך דין.אז מה אתה מספר סיפורים התמחתי … התמחתי… כנראה לא עברת יכשלטן שמאלני.

    היודע הכל |
    הגב