התחקיר שהוסר: האם בעולם מנפחים את מספרי המתים מקורונה?

ד"ר שירה רז פרסמה באתר ynet כתבה נרחבת בה היא טוענת כי מספר המתים מקורונה בעולם נמוכים ממה שמפרסם ארגון הבריאות העולמי

ד"ר שירה רז פרסמה באתר ynet כתבה נרחבת בה היא טוענת כי מספר המתים מקורונה בעולם נמוכים ממה שמפרסם ארגון הבריאות העולמי. היא עומדת מאחורי כל מילה בה וסבורה כי בכל העולם מעוותים את הנתונים.

וכך היא כותבת:

החשיפה הזו חוללה שערורייה בבריטניה: לאחר שהתברר שדיווח מקרי הפטירה כללו אנשים שנבדקו באופן חיובי לנגיף חודשים לפני שמתו מסיבה אחרת בכלל, הורה מזכיר הבריאות מאט הנקוק לבדוק בדחיפות כיצד מחושבת ספירת מקרי המוות מהנגיף.

מבדיקת מסמכי משרד הבריאות מתברר שגם בישראל אין התייחסות לפערים בין זמן הבדיקה החיובית לבין תאריך המוות, וכל מי שנמצא חיובי לנגיף ונפטר בהמשך – מסווג כ"נפטר מקורונה", גם אם עברו למעלה מ-100 ימים לאחר האבחון.

חמור מכך – בבריטניה ובארה"ב, שם זכו הרשויות לביקורות חמורות על מדיניות הסיווג של הפטירה, לפחות הנחיות משרדי הבריאות גלויות לציבור. בארץ, משרד הבריאות אינו מפרסם את ההנחיות, כמו גם נתונים על הנפטרים שיכולים לשפוך אור על סיבות המוות. בקשתי אתמול לקבלן זכתה להתעלמות מוחלטת.

במילותיו של פרופ' קרל הנגהאן, מנהל המרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד, רק בפרפראזה לישראל: על פי השיטה של משרד הבריאות – אף אדם עם קוביד לא רשאי להחלים לעולם ממחלתו

**

התמותה הקשורה לקוביד-19 היא אחד המדדים המרכזיים שמשמשים למעקב אחר השפעות נגיף הקורונה והשלכותיו, וכבסיס לקביעת מדיניות הסגר ולהחלת חוקי החירום בכל העולם.

בעוד שלגבי מדדים אחרים, כמו מספר החולים ומספר החולים קשה, עלו טענות לניפוח המספרים, התמותה נחשבת לקריטריון המהימן ביותר בהערכת המצב לגבי התפשטות הנגיף.

ואולם לאחרונה, מתרבות הראיות למניפולציות ולניפוח המספרים גם בקריטריון הזה. רק לפני כמה ימים הודה ראש ה-CDC ד"ר רוברט רדפילד בשימוע בקונגרס שלבתי החולים בארה"ב יש תמריץ כספי לנפח את מספר מקרי המוות אצלם מקורונה. בבריטניה הורה מזכיר הבריאות מאט הנקוק בחודשי יולי לבדוק בדחיפות כיצד מחושבת ספירת מקרי המוות מהנגיף באנגליה, לאחר שארגון ה-Public Health England) PHE) דיווח כי מקרי הפטירה כללו אנשים שנבדקו באופן חיובי לנגיף חודשים לפני שמתו מסיבה אחרת בכלל.

התברר שבעוד שבסקוטלנד, צפון אירלנד וויילס, קוביד-19 מוגדר כסיבת המוות רק אם האדם נפטר תוך 28 יום מהבדיקה החיובית, הרי שבאנגליה מונים את כל האנשים שנמצאו חיוביים לווירוס קורונה ונפטרו בהמשך, מבלי להתייחס לפערים בין זמן הבדיקה לבין תאריך המוות. מנתונים שפרסם PHE עולה כי קצת פחות מ -10% ממקרי המוות בנגיף הנגיף באנגליה התרחשו יותר מ-28 יום לאחר בדיקה חיובית, וכמעט במחציתם נרשמה Covid-19 כגורם המוות העיקרי. שלשום (שבת) פורסם במיילאונליין כי בעקבות החקירה יוסרו ככל הנראה עד 4000 מקרי מוות מספירת המקרים המיוחסים לקוביד-19.

מי שחשפו את הבעיה בספירה הם פרופ' קרל הנגהאן, מנהל המרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד, וד"ר יון לוק מאוניברסיטת איסט אנגליה. "לפי הגדרת ה- PHE הזו, אף אחד עם קוביד באנגליה לא רשאי להחלים אי פעם ממחלתו". כלומר, לפי ההיגיון הזה – כל אדם שנבדק ונמצא כחיובי לקורונה – אם ימות חלילה אי פעם, לא משנה מתי, יוגדר כ"קורבן קורונה". "כל מה שזה עושה זה מים עכורים", אומר פרופ' הנגהאן. "בעוד שמקרי התמותה בסקוטלנד יורדים, הדאטה של PHE מציע שהמצב גרוע יותר באנגליה. אבל אם זה מישהו שנדבק בנגיף בבית אבות במרץ והחלים, ובשבוע שעבר נפטר מהתקף לב, מה זה בעצם אומר לנו?".

אלא שמבדיקת מסמכי משרד הבריאות מתברר שגם בישראל אין התייחסות לפערים בין זמן הבדיקה החיובית לבין תאריך המוות, וכל מי שנמצא חיובי לנגיף ונפטר בהמשך – מסווג כ"נפטר מקורונה".

על פי נתוני משרד הבריאות המוצגים במאגרי המידע "נתוני קורונה נפטרים", ביותר מ-10% מהמקרים – ב-59 מתוך 534 מקרי המוות שסווגו כמוות מקורונה, האדם שנפטר נבדק כחיובי לנגיף יותר מ-28 יום לפני הפטירה. עוד על פי הנתונים עולה כי ב-27 מקרים, האנשים שנפטרו נבדקו כחיוביים לנגיף 40 יום ומעלה לפני הפטירה; ב-16 מקרים, האנשים שנפטרו נבדקו כחיוביים לנגיף 50 יום ומעלה לפני פטירתם; ב-12 מקרים – למעלה מ-60 יום; ובשני מקרים – למעלה מ-100 ימים. במקרה אחד מדובר בגבר שגילו 65-74, אשר נפטר 106 ימים לאחר שאובחן כחיובי לנגיף. במקרה השני מדובר באישה בת 85+ שנפטרה 109 ימים לאחר שאובחנה כחיובית לנגיף.

נתונים אלה בעייתיים במיוחד על רקע מסקנת דו"ח המ.מ.מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) בנושא הפטירה מקוביד-19 מה-7 ביוני: "יש לציין כי לא ניתן לקבוע על סמך נתונים אלה האם הקורונה היא סיבת המוות היסודית של הנפטרים, כלומר האם היא הסיבה שהביאה לשרשרת האירועים שהובילו לפטירה", נכתב בדו"ח.

יתרה מכך, מהדו"ח עולה כי חסרים נתונים רבים שיכולים היו לשפוך אור על סיבת המוות היסודית של הנפטרים. למשל, על פי נתוני הדו"ח, ל-44% מהנפטרים הייתה מחלת רקע, אולם לא צוין מהי, והם הוגדרו במערכת כ"מחלת רקע אחרת".
מהנתונים לא ניתן גם ללמוד לכמה מהנפטרים הייתה יותר ממחלת רקע אחת, ואילו מחלות; כמה מהנפטרים הם מבתי אבות או ממוסדות שיקומיים, וכמה מהם היו מאושפזים בבתי חולים בזמן שנדבקו בנגיף או טרם האבחון; כמה ואילו תרופות קבועות נטלו הנפטרים לפני המחלה. לנתונים אלו יש חשיבות רבה לקביעת מדיניות, כולל מדיניות הסגר.
אם חלק גדול מהנפטרים הגיעו מבתי אבות וממוסדות שיקומיים או חולים במחלות רקע חמורות שהיו מאושפזים בבתי חולים ואולי נדבקו דווקא שם – המשמעות היא שיש צורך במדיניות שתטפל בשורש הבעיה, ובנוסף, נשאלת השאלה האם לסגר תהיה במקרה כזה השפעה על התמותה?

המקור לבעיות הללו בסיווג מקרי המוות מקורונה הוא בהנחיות ארגון הבריאות העולמי, לרשום קוביד-19 כסיבת המוות בתעודות פטירה ללא הוכחה לכך שזוהי סיבת המוות העיקרית.

במסמך "קווים מנחים בינלאומיים למתן אישורים וסיווג (קידוד) של COVID-19 כגורם מוות", שפורסם ב-20 באפריל, נכתב (סעיף 2, עמ' 3): "מוות מקוביד-19 מוגדר לצורכי מעקב כמוות הנובע ממחלה תואמת קלינית, במקרה של קוביד-19 סביר או מאושר, אלא אם כן ישנה סיבת מוות אלטרנטיבית שאינה קשורה לקוביד-19 (כלומר, טראומה).
לא צריך להיות שום זמן החלמה מקוביד-19 בין המחלה לבין המוות".
כמו כן, נכתב: "לא ניתן לייחס מוות מקוביד-19 לשום מחלה אחרת (כגון סרטן), והוא צריך להיספר באופן עצמאי ממצבים קיימים הנחשדים כמעוררים מהלך חמור של קוביד-19".

במלים אחרות – אין צורך בראיות לכך שלאדם שנפטר היה קוביד-19. די בכך שהרופא קובע שקיים חשד "סביר" שזה היה הגורם, כדי לכתוב בתעודת הפטירה: "מוות מקוביד-19". גם אם לא קיימת בדיקת מעבדה חיובית שמאששת את החשד, או לחילופין, קיימת בדיקה חיובית אך לאדם שנפטר לא היו תסמינים – לא ניתן לייחס את מותו לסרטן.
כמו כן, אין זה משנה מתי ניתנה האבחנה. גם אם אדם אובחן כחיובי לקוביד-19, החלים בינתיים ומת כעבור חצי שנה מסרטן, משבץ, מהתקף לב, ממחלת ריאה כרונית או מכל סיבה אחרת (מלבד טראומה) – מותו יוגדר כמוות מקורונה.

וזה לא הכל. בפרק 4 (עמ' 8) מנחה הארגון את המדינות לסווג בנתוני התמותה ברשומות הסטטיסטיות שלהן, מקרי מוות שאינם מאומתים בבדיקת מעבדה – לא רק ככאלו שבהם קיים "חשד" שהמוות נגרם מקורונה – אלא כמוות ודאי מקורונה.
בדו"ח מוצגים שני קודים חדשים לקביעת מוות מקורונה: קוד U07.1 – כאשר הנגיף זוהה בבדיקת מעבדה; וקוד U07.2 – כשהנגיף לא זוהה, אך "סביר" או שקיים "חשד" לקוביד-19. ההנחיה בדו"ח היא "אף ששתי הקטגוריות, U07.1 (קוביד-19, הנגיף זוהה) ו- U07.2 (קוביד-19, הנגיף לא זוהה) מתאימות לקידוד סיבת המוות, ידוע שבמדינות רבות פרטים באשר לאישור מעבדתי של קוביד-19 לא יהיו מדווחים בתעודת הפטירה. בהיעדר פרט זה, מומלץ, עבור מטרות פטירה בלבד, לקודד קוביד-19 נכון להיום כ- U07.1 אלא אם זה מצוין כ"סביר" או "חשד".

מתגובת משרד הבריאות עולה כי המשרד אכן לא הגדיר גבול זמן לסיווג המוות ככזה שנגרם על ידי קוביד-19, וכן, כי קוביד-19 נרשם כסיבת המוות גם כאשר לאדם שנפטר היו מחלות רקע שיכלו להביא למותו. זאת, על פי התגובה, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי.

עם זאת, המשרד לא השיב לשאלה האם ההנחיה בישראל לקביעת סיבת המוות כ"פטירה מקורונה" מחייבת בדיקה חיובית מאומתת לנגיף, וגם לא התייחס לבקשה לקבל נתונים נוספים שיכולים לשפוך אור על הגורם היסודי לתמותה.

"חולה שמאובחן בתאריך מסוים, מאושפז כעבור שבועיים למחלתו ואח"כ נאבק בסיבוכי המחלה עם הנשמה וכו', יכול למות גם חודשיים לאחר שאובחן, ועדיין קורונה היא המחלה שהרגה אותו", נכתב בתגובה. "לכן, אין לממד הזמן חשיבות בקביעת סיבת המוות, אלא המחלה שגרמה להידרדרות שהביאה למוות. באותו אופן, חולה שברקע סובל לדוגמא ממחלת לב איסכמית (מה שקרוי בתקשורת מחלות רקע) ומגיע לאשפוז בעקבות קורונה: אם הגיע בגלל קורונה ומצבו בביתו לפני כן היה חולה קרדיאלי יציב, אותו נפטר אכן נפטר מקורונה, ולפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, על הרופא לרשום את הקורונה כסיבת המוות היסודית. לעומת זאת, חולה שאובחן בקורונה, חלה ונהרג בתאונת דרכים, סיבת המוות היסודית שלו תהיה תאונת דרכים, והקורונה לא תיחשב כאן לסיבת המוות, למרות שאובחן ככזה.

"ההחלטה לקביעת סיבת המוות היסודית ניתנת בידי הרופא שקבע את המוות ומילא את הודעת הפטירה ומכיר את הסיפור הקליני של הנפטר. עוד אוסיף, כי מחלות רקע יש לרשום בהודעת הפטירה בסעיף 2, נתונים אלו לא יופיעו כסיבת מוות יסודית אלא כמחלות תורמות. נתונים אלו מתקבלים רק אחרי עיבוד וקידוד על ידי הלמ"ס, וניתוח סיבות מרובות של סיבות פטירה, שנעשה לאחר מכן ולא בזמן אמת".

בתשובה לבקשה לקבל רשומה עם גילאי הנפטרים המדויקים, השיב דובר המשרד אייל בסון: "לגילו של הנפטר אין משמעות בקביעת סיבת מוות: כללי המילוי של הודעת פטירה הינם אחידים ובינלאומיים, ולא שונים בין נפטרים בגיל צעיר או נפטרים בגיל מופלג".

אלא שארגון הבריאות העולמי עצמו מכיר בכך שהנחיות אלו עלולות להיות בלתי נכונות מבחינה רפואית. אף על פי כן, המסמך של הארגון מדגיש בפני המדינות שחשוב להיצמד אליהן וליישמן, "בין אם הן יכולות להיחשב נכונות מבחינה רפואית ובין אם לא". יתר על כן, הארגון ממליץ למדינות שלא להסתפק בדו"חות מקרי המוות, אלא לערוך "בדיקה ידנית של תעודות הפטירה שבהן דווח קוביד-19, ובפרט תעודות פטירה שבהן דווח קוביד-19, אך לא נבחר כסיבת המוות, עבור עריכת הנתונים הסטטיסטיים".

לא מעט חוקרים ורופאים בעולם מבקרים הנחיות אלו ומזהירים שהן מובילות לניפוח מספר מקרי המוות המיוחסים לקורונה. פרופ' קרול סיקורה, לשעבר ראש התוכנית לסרטן בארגון הבריאות העולמי, הזהיר שבשל העובדה שקוביד-19 נרשם כסיבת המוות בתעודות פטירה בבריטניה ללא הוכחה לכך שזוהי סיבת המוות העיקרית, התמותה מקורונה עשויה להיות "פחות ממחצית ממספר מקרי המוות הרשמי". בישראל, אמר לפני כמה ימים פרופ' יונתן הלוי בראיון לתוכניתה של יעל דן: "אם חולה לב עם תסמינים קלים של נדבק בנגיף נפטר, זה לא כתוצאה מהקורונה. עם זאת, הוא נכנס לרשימה של המתים מקורונה".

ואכן, מחקר חדש מבריטניה שפורסם באתר SSRN מצא שהתמותה האמיתית מקוביד-19 נמוכה ביותר ממחצית ממה שקובעים הנתונים הרשמיים. החוקרים, מהאוניברסיטאות שפילד ולונגבורו, ניתחו את מקרי המוות מקורונה בבריטניה ובוויילס, ומצאו שבשבוע שהסתיים ב-17 באפריל התמותה הייתה נמוכה ב-54% מהנתונים הרשמיים, ובשבוע שהסתיים ב-24 באפריל היא הייתה נמוכה ב-63%. לדברי החוקרים, עודף התמותה שדווחה על ידי רשויות הבריאות כוללת ככל הנראה מספר משמעותי של מקרי מוות שאינם נובעים מקורונה.

לדברי המחברים, מדיניות הסגר הגדילה את התמותה במקום להקטינה. הם מציינים שמטרת הסגר מלכתחילה לא הייתה להקטין את שיעורי התמותה, אלא "לשטח את העקומה" (לדחות את ההתפשטות כדי למנוע עומס יתר על משרד הבריאות). לכן, לדבריהם, תוצאה זו נובעת מהשלכות בלתי מכוונות משמעותיות של הסגר, לדוגמה, פגיעה בגישה לשירותי בריאות חיוניים, שהובילה לכך שאנשים נמנעו מלפנות לטיפול במצבים קריטיים כמו התקפי לב או שבץ מוחי.

ממצאים אלה, אומרים החוקרים, מעלים שאלות לגבי היתרון של מדיניות הסגר הגורפת, ומחייבת לשקול האם האופן שבו תקשרה הממשלה את המשבר במטרה לעודד את הציבור להיענות לסגר לא הניעה למעשה שלל התנהגויות מזיקות הרבה יותר.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. מזימה בין לאומית

    כמה שקרים מתגלים בקשר לקורונה, שמוכיחים שהיא חלשה ופחות משפעת ( בוודאי מבחינת כמות המפורטים ) ולמרות זאת התקשורת והממסד ממשיכים ב 'מגיפת הקורונה' כי זה רק דרך וזרז למשהו אחר

    אליהו |
    הגב
  2. מה זה משנה

    העיקר, שביבי ושרה ישלחו לאזרחים עוד קצת כסף…

    יקותיאל |
    הגב
  3. לכל מי שהשמיץ את פרופסור לס

    לכל אלו שיצרו פניקה והשביתו את העולם עם נתוני מוות שקריים, אני מציעה להתנצל בפני יורם לס, שצדק לאורך כל הדרך. יש מחלה עם שיעור הדבקה גבוה, אך עם שיעור תמותה נמוך.

    סימה |
    הגב