איילה חסון בחשיפה: בג”צ שהכשיר את מינוי היועמ”ש לא ידע על עילת סגירת התיק

עוד חשפה: ב-2016 פנה היועמ”ש לפרקליט המדינה, וביקש לשנות את הסיבה שבגינה נסגר התיק נגדו. ניצן התייעץ עם פרקליטים שעסקו בחקירה, והם הגיעו למסקנה שלא יוכלו להסכים – בהיותם כפופים למנדלבליט

התחקיר המטלטל והמדהים של העיתונאית איילה חסון

התחקיר המטלטל והמדהים של העיתונאית איילה חסון | מנדלבליט ביקש משי ניצן: שנה את עילת גניזת התיק נגדי לחוסר אשמה | רשת 13 – שתפו

פורסם על ידי ‏דיווח ראשוני‏ ב- יום שבת, 13 ביוני 2020

העיתונאית איילה חסון חושפת בחדשות 13 כי מבית משפט העליון שהכשיר את מינויו של מנדלבליט, נעדרה עילת סגירת התיק מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה.

עוד חושפת חסון שמנדלבליט פנה לכפופים לו הפרקליט דאז שי ניצן והפרקליטים שעסקו בחקירה בבקשה שישנו את עילת סגירת התיק.

וכך מספרת חסון: במאי 2015, היועץ המשפטי לממשל דאז, יהודה וינשטיין, הודיע רשמית על החלטתו לסגור את תיק החקירה נגד אביחי מנדלבליט. בסוף המכתב שלו, בסעיף 12, כתב וינשטיין שיש מקום לאמץ את המלצת פרקליט המדינה ולגנוז את תיק החקירה נגד מנדלבליט מהטעמים שפורטו בחוות דעתו של שי ניצן, פרקליט המדינה. בחוות הדעת של ניצן, שנשלחה לוינשטיין ב-20 בינואר 2015, לקראת ההחלטה על סגירת התיק נגד מנדלבליט, נכתב: “לאחר שקראתי היטב את כל החומר עמדתי שאין מקום לסגור את התיק מחוסר אשמה”.

המסמכים שבהם שי ניצן קובע בפירוש שאין לסגור את התיק בחוסר אשמה, ונסמך על חוות הדעת של גולדנברג ומומי למברגר על חוסר בראיות, ושעליהם נסמך וינשטיין בסעיף 12 שלו – נעדרו מהדיון בבית המשפט העליון. העליון לא דן ולא הכריע בשום שלב מבחינה פורמלית בשאלת עילת הסגירה של התיק הפלילי של מנדלבליט.

כבר באוגוסט 2015 פנה מנדלבליט אל וינשטיין בניסיון לשנות את עילת הסגירה. וינשטיין הציע לו להגיש ערר כאחד האדם, על פי החוק. מנדלבליט, לקראת מינוי לתפקיד היועץ, בחר שלא לתת פומבי לעילת הסגירה ולא מגיש ערר – ובכך הופך את קביעת וינשטיין לסופית. כאמור, העליון מכשיר את מנדלבליט והוא ממלא את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כעבור כמה חודשים, ביולי 2016, בא כוחו של מנדלבליט שלח מכתב מפורט לפרקליט המדינה שי ניצן, שכפוף למנדלבליט, ומבקש לגנוז את התיק נגד הבוס בחוסר אשמה.

רק כעבור כחודשיים, בסוף חודש ספטמבר 2016, מכנס שי ניצן בלשכתו ישיבה. הוא מזמן את כל הפרקליטים שעסקו בחקירת מנדלבליט: טוני גולדנברג, מומי למברגר, דן אלדד ושלומי אברמזון. הם בדילמה: הרי מנדלבליט עכשיו הוא כבר הבוס שלהם. האם הם יכולים לצאת נגדו כפי שכתבו בחוות הדעת הקשות טרם הפך לממונה עליהם? ואכן בדיון הם נטו להיעתר לבקשתו. בתום הישיבה אמר אחד הפרקליטים, “מה מצפים, שנחזור שוב על ההאשמות נגדו? מנדלבליט עכשיו הבוס שלנו, איך נצא נגדו?”, ולא יוצאת החלטה פורמלית.

חסון ממשיכה בחשיפתה המטלטלת: שי ניצן שוב לא ממהר, הוא מתייעץ עם דינה זילבר, רז נזרי, שהיה בעבר עד בתיק נגד מנדלבליט, ועמית אייסמן, וכולם מגיעים למסקנה כי בהיותם כפופים ליועמ”ש ובשל החשש מניגוד עניינים, לא ניצן ולא הפרקליטים האחרים יכולים להיעתר לבקשתו של הבוס מנדלבליט. במארס 2017 מצלצל שי ניצן אל ז’ק חן, עורך הדין של מנדלבליט, ומודיע לו בעל פה שהחליט להימנע מקבלת החלטה. למעשה החליט שלא להחליט.מטעמו של מנדלבליט נמסר בתגובה: “היועץ הקודם ויינשטיין החליט בחודש מאי 2015 כי יש לגנוז את תיק החקירה בעניינו של ד”ר מנדלבליט, והניח בפני הציבור החלטה מפורטת עד מאוד. פסק הדין שניתן בעתירות נגד מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שבו נקבע פה אחד בהרכב של חמישה שופטים כי לא נפל רבב במעשיו, הבהיר כי אין כל אשמה במעשים שבהם שלגביהם נחקר מנדלבליט. כלל הגורמים הבכירים שעסקו בנושא סברו כי העילה המתאימה לסגירת התיק בנסיבות שנוצרו היא חוסר אשמה. נוכח תפקידו של ד”ר מנדלבליט כיועמ”ש המכהן, ניתנה חוות דעת של הגורמים הרלוונטיים שקבעה כי אין מקום להעביר לרישום ההחלטה הפורמלית בעניין ע”י כל גורם הכפוף ליועמ”ש”.

לאחר פרסום כתבת תחקיר של העיתונאית איילה חסון בחדשות 13: בה נחשפו חומרים המעלים שאלה קשה אודות מינויו והמשך תפקידו של אביחי מנדלבליט כיועמ”ש לממשלה, עתה ח”כ שלמה קרעי מהליכוד דורש ממנו להורות על פתיחת חקירה בעניין המשדר ששודר בחדשות 13 בהובלתו של רביב דרוקר, אשר עסק בתיקי נתניהו ולכאורה עבר עבירות רבות עקב כך.

מטעמו של היועמ”ש נמסר בתגובה: “היועץ הקודם ויינשטיין החליט בחודש מאי 2015 כי יש לגנוז את תיק החקירה בעניינו של ד”ר מנדלבליט, והניח בפני הציבור החלטה מפורטת עד מאוד. פסק הדין שניתן בעתירות נגד מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שבו נקבע פה אחד בהרכב של חמישה שופטים כי לא נפל רבב במעשיו, הבהיר כי אין כל אשמה במעשים שבהם שלגביהם נחקר מנדלבליט. כלל הגורמים הבכירים שעסקו בנושא סברו כי העילה המתאימה לסגירת התיק בנסיבות שנוצרו היא חוסר אשמה. נוכח תפקידו של ד”ר מנדלבליט כיועמ”ש המכהן, ניתנה חוות דעת של הגורמים הרלוונטיים שקבעה כי אין מקום להעביר לרישום ההחלטה הפורמלית בעניין ע”י כל גורם הכפוף ליועמ”ש”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.