בחודשים האחרונים מתגברת הירידה בייבוא. מה זה אומר על צמיחת המשק?

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי היצוא בחודש פברואר הסתכם ב־17.9 מיליארד שקל ואילו היבוא הסתכם ב־28.2 מיליארד. כך שהגירעון בסחר הסחורות הסתכם ב־10.3 מיליארד. מבחינת נתוני המגמה בין דצמבר 2023 לפברואר 2024 עולה כי חלה עלייה ביצוא ברוב התעשיות הטכנולוגיות. יצוא תעשיית טכנולוגיה מעורבת עילית עלה ב־11.5%. מאידך, חלה ירידה בכל מרכיבי היבוא.

בינואר הסתכם יבוא הסחורות ב־28.2 מיליארד שקל, 42% מתוכם היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 26% יבוא מוצרי צריכה, 13% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות והנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

מה שאמור להטריד היא הירידה בייבוא מוצרי צריכה. בין דצמבר 2023  לפברואר 2024 ירד יבוא מוצרי צריכה ב־4.4% בחישוב שנתי. זאת בהמשך לירידה של 17% בחישוב שנתי, בחודשים ספטמבר-נובמבר. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת כמו תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה, ירד בחודשים דצמבר-פברואר ב־2.5% בחישוב שנתי ויבוא מוצרים בני קיימא כמו ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה ירד בחודשים אלו ב־6.4% בחישוב שנתי. האם הדבר מצביע על תחילת התפתחותו של מיתון במשק?