ביטול חקירת משטרה אינו מצדיק תביעת לשון הרע

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בשורה של תביעות הדדיות אותן הגישו בני זוג לשעבר. יחסי השניים עלו על שרטון לפני כשלוש שנים, לאחר זוגיות ממושכת, במהלכה אף הוכרו כידועים בציבור.

הגבר הגיש נגד האישה תביעה רכושית, במסגרתה טען כי מחצית משוויה של דירתה שייכת לו, למרות שהדירה נרכשה עוד בטרם הכירו השניים. בנוסף, דרש הגבר מחצית משוויין של הזכויות הסוציאליות אותן צברה בת זוגו לשעבר לאורך השנים. בנוסף, הגיש הגבר תביעת לשון הרע נגד האישה, בטענה שהכפישה את שמו בתלונת שווא אותה הגישה למשטרה.

מנגד, הגישה האישה, שיוצגה על ידי עו"ד עינבר לב, תביעת מזונות עבור בתם המשותפת, ותביעה להחזר הלוואות אותן העבירה לגבר, לטענתה, לאורך השנים.

כבוד השופט יחזקאל אליהו, שדן בתביעות הצדדים, דחה לאחרונה על הסף את תביעת הרכוש של הגבר. השופט קבע בפסק דינו, כי הגבר כשל בהוכחת כוונת השיתוף בין הצדדים, וכי מהראיות שהוגשו לו ומעדותה הקוהרנטית של האישה עולה תמונה ברורה, לפיה בין הצדדים התקיים משטר של הפרדה רכושית.

"לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי התביעה הרכושית הוגשה על ידי התובע בחלוף שלוש שנים מהמועד בו נפרדו הצדדים, וכי לאחר סיום הקשר בין הצדדים נישא זה לאחרת… לטעמי, אף התובע עצמו ובזמן אמת לא סבר כי הוא זכאי לזכויות כלשהן בגין החיים המשותפים, באשר לא התקיים בין הצדדים שיתוף וחלה ביניהם הפרדה רכושית", קבע השופט אליהו.

גם את תביעת לשון הרע, שהגיש הגבר ובה ביקש לחייב את האישה לשלם לו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, דחה השופט אליהו.

בתביעה זו טען הגבר, כי האישה הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה, שבה טענה כי הוא נוהג כלפיה באלימות ומאיים עליה ועל בתם המשותפת. לטענת הגבר, מדובר בתלונת זדון שקרית ומכפישה, חסרת כל אחיזה במציאות, שכל מטרתה – לפגוע בו ובפרנסתו. לטענת הגבר, עצם העובדה שהמשטרה סגרה את תיק החקירה בעניינו מעידה על כך, כי מדובר בתלונת שווא.

עו"ד עינבר לב טענה, מנגד, כי הגבר מנסה לזרות חול בעיני בית המשפט. לדבריה, בטרם הגשת התלונה התנהג הגבר כלפי מרשתה באופן חולני ואובססיבי. לחיזוק דבריה, הציגה עו"ד לב בפני בית המשפט הודעות וואטסאפ, שבהן נקט הגבר באיומים חמורים.

לכתב ההגנה צורפה הבקשה לצו הגנה אותה הגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה, שבה היא מגוללת את תמצית השתלשלות האירועים, שהובילו, לדבריה, להגשת התלונה במשטרה ולהגשת הבקשה לצו הגנה. כמו כן, טענה עו"ד לב, כי עילת סגירת התיק מחוסר הוכחות ולא מהיעדר אשמה, מעידה על הבסיס העובדתי האיתן לתלונת האישה.

השופט קיבל את טענות עו"ד לב, וקבע, כי סגירת תיק במשטרה, אין בה כדי להעיד בהכרח על כך שמדובר בתלונת שווא. השופט התייחס בפסק הדין גם לעובדה, כי המשטרה סגרה את התלונה רק בחלוף שבעה חודשים מיום הגשתה, והוסיף וקבע: "לו סברה המשטרה כי תלונת הנתבעת תלונת שווא היא, סביר כי הייתה פועלת למיצוי הדין עימה על דרך של פתיחת הליך פלילי".

מנגד, דחה השופט את תביעת המזונות אותה הגישה האישה וקבע כי לאור המשמורת המשותפת, כל צד יישא בהוצאת הילדה וצרכיה בעת השהות עימו, וכי לא ישולמו תשלומי מזונות שוטפים. עם זאת, חייב השופט את האב להמשיך ולממן את הוצאות הילדה, ולשמור על רמת החיים הגבוהה אליה הורגלה לאורך השנים.

בתביעת האישה להחזר ההלוואות, פסק השופט, כי הסכומים אותם העבירה האישה לגבר לאורך יחסיהם, לא יוחזרו לה, משום שוויתרה עליהם במכתביה אליו. לעומת זאת, חויב הגבר להשיב לאישה סכום של 12.5 אלף שקלים שהלוותה לו לאחר פרידתם. בנוסף, השית השופט אליהו על הגבר הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

פסק הדין ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, והותר לפרסום בכפוף לשמירת פרטיות הצדדים.