הנאום התקיף של אבו מאזן באו"ם || ד"ר דרור מנור

במהלך נאומו באו"ם בשבוע שעבר, הביע יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן) ספקנות כלפי תמיכתו של ראש-ממשלת ישראל, יאיר לפיד, בפתרון שתי המדינות. אבו-מאזן התאכזב מאוד ואמר באופן חד-משמעי כי הפלסטינים שמעו מספיק הצהרות, וכי התקווה שלהם כמעט ולא קיימת. יושב ראש הרשות הפלסטינית התעקש להודיע על חידוש הבקשה הפלסטינית לחברות באו"ם, וקרא שיש ליישם את תוכנית החלוקה משנת 1947. נדמה כי אבו-מאזן ממשיך כל הזמן באותו קו של ייאוש ותסכול במקום לנסות להתקדם הלאה.

יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן אמנם הודה לראש הממשלה לפיד על נאומו, אך סייג ואמר שהמבחן האמיתי הוא שממשלת ישראל תחזור מיד לשולחן המשא ומתן. זאת כיוון שהפלסטינים שמעו מספיק מילים ומספיק הצהרות מישראל. אבו-מאזן פתח את הנאום כאשר אמר שהוא פונה לעצרת האו"ם בשמם של יותר מ- 14 מיליון פלסטינים שעדיין חיים את "השלכות הנכבה". הוא הצהיר באופן חד-משמעי כי אין לפלסטינים שותף ישראלי לשלום. לדבריו, התקווה הפלסטינית לשלום כמעט ואינה קיימת בגלל הכיבוש.

אבו-מאזן המשיך ואמר דברים חמורים ביותר: לדעתו, ישראל אינה מאמינה בשלום עם הפלסטינים. היא מאמינה ביצירת סטטוס-קוו בכוח ובאגרסיביות. דבר זה הופך את יחסי ישראל-פלסטין ליחסים בין מדינה כובשת לאזרחים כבושים, ולא יותר מזה. לדבריו, ישראל נותנת חופש מוחלט לצה"ל ולמתנחלים המכונים על ידו "טרוריסטים". אבו-מאזן הדגיש כי לנוכח ההרחבות של ההתנחלויות ושל משטר האפרטהייד, ישראל אינה משאירה לפלסטינים שום קרקע שבה הם יכולים לקיים את המדינה הפלסטינית העצמאית.

חשוב לציין כי ליושב ראש הרשות הפלסטינית היו טענות קשות כלפי האו"ם. אבו-מאזן קרא לקיים את ההחלטות שהועברו באו"ם בעניינם של הפלסטינים וטען בתוקף כי אף אחת מאותן החלטות לא בוצעה. הוא פנה לעצרת בקריאה כי יש ליישם לפחות החלטה אחת שהיא החלטה 181 משנת 1947, ההחלטה שחילקה את פלסטין במסגרת תוכנית החלוקה. לדבריו, יש להביא לסיומו של הכיבוש.

אבו-מאזן התרגז במהלך נאומו וטען שישראל הורגת את העם הפלסטיני ומקבלת חסינות. הוא התייחס בהקשר זה לעיתונאית הפלסטינית של ערוץ אל-ג'זירה, שירין אבו-עאקלה, שנהרגה בסבירות גבוהה מירי של לוחמי צה"ל שהיו בפעילות מבצעית בג'נין. יושב ראש הרשות טען כי אבו-עאקלה נהרגה מירי של צלף "שהרג אותה בכוונה". זאת למרות שישראל טוענת שהירי של לוחמי צה"ל לא כוון כלל כלפי עיתונאית אל-ג'זירה.

המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים נעצר לחלוטין באפריל 2012, בעקבות סירובה של ישראל לשחרר אז אסירים ביטחוניים, להפסיק לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות, ולקבל את גבולות יוני 1967 כבסיס לפתרון שתי המדינות. למרות הצהרתו של ראש הממשלה לפיד במהלך נאומו בעצרת האו"ם על חזונו להקמת מדינה פלסטינית, הוא אינו מתכוון להיפגש עם אבו-מאזן בזמן הקרוב. ייתכן שהדבר קשור בכעס רב שיש לו כלפי ראש הרשות, שאף הכחיש את השואה בנאום שנשא לאחרונה בגרמניה. לפיד גם אינו רואה אפשרות לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בטווח הקרוב. כנראה שפגישה בין השניים אינה יעילה כרגע לדעת ראש הממשלה. לפיד אמר בנאומו, כי על הפלסטינים להניח את נשקם, ולהוכיח כי בניגוד לרצועת עזה- על המדינה הפלסטינית שתקום לא ישתלטו החמאס והג'יהאד האסלאמי. יכול להיות שלפיד החליט להמתין לירידתו של אבו-מאזן מהבמה הפוליטית ולסיום קרב הירושה בהנהגת הרשות הפלסטינית. ואכן, ראש הממשלה נפגש לפני מספר חודשים עם כמה ממקורביו של אבו-מאזן.

נאומו התקיף של אבו-מאזן לא זכה לעידוד ולמחמאות מצד הציבור בשטחים, אלא לאכזבה על כך שהוא לא הצליח להשיג מעמד של מדינה חברה ל"פלסטין" באו"ם, ועל כך שהוא נכשל בעידוד הקהילה הבינלאומית לכפות על ישראל נסיגה לגבולות יוני 1967. רוב תושבי השטחים הגיבו בפסימיות לנאומו של יושב ראש הרשות, שאמרו כי לא היה בנאום הזה שום דבר חדש.

נאומו התקיף של אבו-מאזן שיקף למעשה את מעמדו ההולך ופוחת בקרב תושבי הרשות הפלסטינית. הנאום שיקף כעס רב, ייאוש ותסכול מהתנהלותה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, הקיפאון המתמשך בתהליך המדיני ואדישותה של הקהילה הבינלאומית בכל הקשור לטיפול בבעיה הפלסטינית. יושב ראש הרשות התעלם במהלך נאומו מכך שתושבי השטחים אינם רוצים שהוא יכהן יותר כיושב ראש הרשות הפלסטינית, וגם מכך שהוא איבד לחלוטין את השליטה הביטחונית על צפון הגדה המערבית. ידוע מזה מספר שנים שרוב תושבי הרשות אינם מרוצים מתפקודו של אבו-מאזן כראש הרשות. אחד הדברים המרגיזים בנאום הוא ההתעלמות המוחלטת של יושב ראש הרשות ממחויבותו להילחם בטרור, למרות שהעניין הזה חשוב מאוד לישראל. אבו-מאזן שיבח ברוב חוצפתו את מאבקם של המחבלים הפלסטינים העצורים בישראל, כינה אותם "גיבורים", ואפילו הציג את תמונתו של המחבל נאצר אבו-חמיד שחלה במחלת הסרטן ושהורשע במספר מעשי רצח. כך לא מתנהג מנהיג אשר מעוניין במשא ומתן ובשלום עם מדינת ישראל. קשה להאמין שאבו-מאזן הקשיש ישנה את התנהלותו הבעייתית ויצליח להביא להתנעה מחודשת של המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית.