"והאר עינינו": יעקב שוואקי בקליפ הצדעה לארטסקרול

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה. לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא עם פירושי רש"י ותוספות, כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות, שהופיעו בשפות עברית, אנגלית וצרפתית.

הכרך הראשון של המהדורה יצא לאור בשנת 1990 באנגלית בארצות הברית, שם מוכרת המהדורה בשם "ש"ס ארטסקרול".

הוצאת 73 כרכי המהדורה על כל מסכתות הש"ס נמשכה כ־15 שנה, בעבודת צוות של כ-80 עורכים ותלמידי חכמים מבולטימור, קליבלנד, ירושלים ובני ברק ועוד. עלות העבודה הוערכה בכ-21 מיליון דולר, אשר מומנו גם בתרומות. הנדבן היהודי-אמריקאי ג'רום שוטנשטיין שעל שמו נקראת המהדורה מימן חלק משמעותי מהמיזם לזכר הוריו, ומשפחתו המשיכה במימון גם לאחר פטירתו. חלק מכרכי המהדורה שיצאו לאור בצרפתית הופיעו בשם "מהדורת ספרא", על שם הנדבן אדמונד ספרא.

בשנת 2012 הושלמה הוצאת 73 כרכי המהדורה העברית. כיום ממשיך המיזם בהוצאה לאור ובכתיבת תרגום לתלמוד ירושלמי, בעברית ובאנגלית.

מהפכת ש"ס שוטנשטיין

כל דף במהדורה כולל צילום עמוד מסורתי של התלמוד בעיצוב של מהדורת עוז והדר, ובצדו עמוד עם ביאור ופרשנות לטקסט התלמודי, המבוססת ברובה על עיקרי דברי הראשונים והאחרונים הקלאסיים. לעמוד הביאור שני חלקים עיקריים: בחלק העליון פירוש הכולל תרגום מילולי, פיסוק והוספת מילות קישור ללשון התלמוד הארמית, יחד עם ביאור ארוך לנושא הסוגיא. בחלק התחתון יש הערות שוליים לחלק העליון, ובהן פירוש מורחב ומעמיק יותר, הכולל לרוב הפניות או אף סיכומים לדיונים העיקריים של מפרשי התלמוד בסוגיה.

צילום העמוד המסורתי כולל את המפרשים רש"י, תוספות, רב נסים גאון, לצד כלי עזר כגון "תורה אור", "לקוטי רש"י", "גיליון הש"ס", "מסורת הש"ס", "הגהות הב"ח" ו"עין משפט נר מצווה".

בשל ההקפדה על הבאת צילום העיצוב המסורתי של ש"ס וילנא ובשל אורכו של הביאור על שני חלקיו, מתפרס כל עמוד גמרא על כ־4 עמודי ביאורים בממוצע (במהדורה העברית), ומשום כך תופסת המהדורה פי שישה נפח ממהדורת ש"ס וילנא הנפוצה. רוב הכרכים בשפות השונות יצאו גם בפורמט מוקטן של 26X18 ס"מ.

לכל מסכת ופרק מצורפת הקדמה המספקת רקע ומבט כללי להבנת הסוגיות הנידונות במסכת.

בסוף שנת 2021 הוציאו מערכת המהדורה ספר הקדמה לתלמוד בשם "מבוא לתלמוד" והכניסו את זה כחלק מהסט. בחלק הראשון של הספר סוקרים את תולדות עריכת המשנה והתלמוד ובחלק השני זה מעין אנציקלופדיה קטנה של התנאים והאמוראים המפורסמים יותר.