ועדת מירון: אוחנה לא ימונה לשר לביטחון פנים. את שבתאי צריך היה לפטר

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון הגישה היום (רביעי) לממשלה דין וחשבון סופי, ובו תוצאות החקירה שערכה, ממצאיה והמלצותיה. הוועדה הוקמה על מנת לחקור את האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות ישראל בו נהרגו ארבעים וחמישה גברים, נערים וילדים שהגיעו לשמוח בשמחת ההילולה של רשב"י.

הוועדה גבתה 213 עדויות מפי 162 עדים שחלקם העידו יותר מפעם אחת. אוספי החומר מטעם הוועדה גבו עשרים ושבע עדויות נוספות. בנוסף, קיימה הוועדה מספר סיורים באתר קבר הרשב"י במירון על מנת להתרשם בלתי אמצעית מן המקום באופן בלתי אמצעי.

בקיץ תשפ"ב שלחה הוועדה הודעות אזהרה ל־18 גורמים שמצאה שהם עלולים להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה. לאחר משלוח הודעות האזהרה הועמדו לרשות המוזהרים חומרי חקירה שהוועדה אספה, והוועדה שמעה את טיעוני המוזהרים ואת העדים שביקשו להביא מטעמם במענה להודעות האזהרה.

במקביל לתהליך החקירה, נוכח הצורך הדחוף לערוך שינויים באתר ובניהול האירוע, הגישה הוועדה שני מסמכי המלצות ביניים לעריכת ההילולה בל"ג בעומר אשר נערכו במהלך עבודתה. על בסיס המלצות אלה התקיימו שתי הילולות ל"ג בעומר האחרונות.

לסיכומם של דברים, הוועדה הטילה על ראש הממשלה נתניהו אחריות אישית. לדבריה, היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו. והפקידה זאת, הלכה למעשה, בידי הבוחרים.

על חבר הכנסת אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים בעת האסון וכיום יושב ראש הכנסת, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים. על הרב יעקב אביטן, מי שהיה השר לשירותי דת בעת האסון, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה – נוכח הממצאים לגבי תפקודו – כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל.

חמורה יותר הייתה התייחסות הוועדה לבעלי תפקידים ממונים ולא נבחרים דוגמת מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב יעקב שבתאי. הוועדה הטילה על שבתאי אחריות אישית וציינה כי בצוק העיתים, על רקע המלחמה, הוארכה כהונתו של שבתאי כמפכ"ל המשטרה בחצי שנה. הוועדה ציינה כי לכאורה, הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.

הוועדה הייחסה לרעה החולה שמאפיינת את המגזר הציבורי בישראל בדגש על רשויות המדינה וכתבה כי "המועצה האזורית מרום הגליל והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כמו גם גורמים אחרים ברמה הארצית, לא פעלו לאכוף את החוק והסדר במקום, וכך 'בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה'. כפי שהגדיר זאת בפשטות ראש המועצה האזורית מרום הגליל בעדותו בוועדה: האתר התנהל כ'אקס טריטוריה'".

הוועדה כתבה עוד כי כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות, נושאי משרה הנוהגים לפי הכלל הבסיסי ש'במקום שאין איש – השתדל להיות איש'. נושאי משרה שפועלים בחרדת קודש כדי לממש כראוי את האחריות והסמכות שניתנו בידם לטובת הציבור ולשלומו.