"המאבק באינפלציה יצריך ריבית גבוהה לאורך זמן"

בשבוע החולף פורסמו שני נתונים כלכליים, שהיו משמעותית מעל קונצנזוס התחזיות, והמסקנה העולה מהם היא שהמאבק באינפלציה יהיה קשה יותר מזה שהעריכו הבנקים המרכזיים, וזה יצריך ריבית גבוהה לאורך זמן.

מדד המחירים לחודש ינואר עלה ב- 0.3%, כשהעונתיות של חודש ינואר היא שלילית. רמת האינפלציה השנתית בישראל עלתה לשיעור של 5.4%. הפתעה נוספת הגיעה מכיוון הצמיחה – זו עמדה ברבעון הרביעי של 2022 על שיעור שנתי של 5.8%, נתון שהוא גבוה ביחס לאינדיקטורים הכלכליים החודשיים שפורסמו בחודשים האחרונים, וכן ביחס לפוטנציאל הצמיחה של המשק. צמיחה גבוהה היא אומנם נתון חיובי למשק, אך היא צפויה להקשות על הירידה באינפלציה.

הצמיחה בשנת 2022 הסתכמה בשיעור של 6.5%, לאחר צמיחה אפילו גבוהה יותר בשנת 2021 בשיעור של 8.6%. רמת התוצר חזרה לתוואי הצמיחה של טרם הקורונה, ואפילו מעבר לכך. אם המטרה של המדיניות המוניטרית היא לצנן את המשק, הרי שעד כה ההצלחה היא חלקית. זה עובד טוב בשוק הנדל"ן, אבל במידה פחותה עד כה במיתון הצריכה הפרטית, וכן על שוק העבודה שהוא עדיין הדוק.

לפי כלכלני הפועלים, "האינפלציה בחלקה מיובאת מהעולם ובחלקה האחר היא מתמקדת במחירי השירותים. מחירי השירותים מושפעים לאורך זמן בעיקר מהשכר ומתהליכים של שיפורים טכנולוגיים שמעלים את הפריון. המשק ניצב עתה בפני חידוש הסכמי שכר במגזר הציבורי. הסכמים שיכללו התאמת שכר גבוהה עשויים לייצר מורכבות, הן בשל תרומתם לעליית הגירעון התקציבי, אך בעיקר בשל היותם נקודת ייחוס למגזר העסקי, בעת בה שוק העבודה מאופיין בביקוש גבוה לעובדים. עלייה גבוהה בשכר עלולה להזין גל נוסף של עליות מחירים ותהליך אינפלציוני מתמשך (wage-price spiral). בתרחיש כזה האינפלציה תיוותר בקרבת הגבול העליון או מעליו הרבה מעבר לשנת 2023".

ענפי השירותים הובילו את הצמיחה ב- 2022. נתוני הצמיחה הגבוהים מטעים במידה מסוימת שכן הם משקפים בחלקם הגדול את ההשוואה לשנת 2021 בה מגזר השירותים סבל עדיין מהגבלות הקורונה. למעשה אם בוחנים את הצמיחה ברבעון הרביעי של 2022 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הצמיחה עמדה על שיעור של 2.7%. התוצר של ענף שירותי אירוח ואוכל עלה לדוגמה בשיעור חד של 19.5%, ושל שירותי תחבורה, אחסנה ודואר ב- 15.8%. חזרת העובדים לענפי השירותים התבטאה גם בגידול של 7.2% בשעות העבודה בכלל המשק, כך שלמרות הצמיחה הגבוהה, פריון העבודה בכלל ירד.

"אנו צופים אינפלציה בשיעור של 3.0% בשנה הקרובה", כותבים כלכלני הפועלים בסקירה השבועית. "סעיפי הדיור והמזון יהיו התורמים הגדולים לאינפלציה בחודשים הקרובים". לדבריהם, דיווחי הלמ"ס כי בחוזי שכר-דירה בהם התחלף שוכר המחיר עלה ב- 7.9% מרמזים על התייקרויות נוספות בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים. "אנו מעריכים שהתרבו גורמי הסיכון, כמו עלייה בגירעון התקציבי והסכמי שכר במגזר הציבורי כשברקע שוק עבודה הדוק, שעשויים להותיר את האינפלציה ברמה של 3% ואולי אף יותר בשנתיים הקרובות".

סקר מחירי הדירות הארצי הצביע עדיין על עליית מחיר קלה של 0.2% בסקר של נובמבר-דצמבר, אולם אם בוחנים את מחירי הדירות החדשות אלו רשמו ירידה חודשית של 0.6% ובשלושת החודשים האחרונים ב- 1.4%. בנטרול דירות במסגרת פרויקט מחיר למשתכן הירידה היא גדולה יותר, וכן יש לזכור שהמדידה לא כוללת הטבות כמו פטור מהצמדה למדד לדוגמה, או סבסוד ריבית משכנתא לתקופה מוגבלת. "אנו רואים עתה ירידה במחירי הדירות כמעט בכל המדינות המפותחות בעולם, בד בבד לעלייה במחירי השכירות. בארה"ב עלו מחירי השכירות בשנה האחרונה ב- 7.9% ובישראל ב- 6.7%. תנועת המספריים של ירידת מחירי דירות ועלייה בשכ"ד מביאים לעלייה הדרגתית בתשואת שכר-הדירה, זאת כתגובה לעליית הריביות בעולם".

לסיכום כותבים כלכלני הפועלים, כי "הריבית הריאלית תצטרך להמשיך לעלות כדי להפחית את האינפלציה, ולאור עלייה בציפיות לאינפלציה זה אומר שנראה ריבית גבוהה מרמה של 4% לאורך כל השנה. בתגובה לנתונים שפורסמו, ואולי גם בהשפעת הפיחות בשער החליפין של השקל בשבועות האחרונים, נרשמה עלייה בציפיות לאינפלציה. הציפיות לשנה עומדות עתה על כ- 3% ולשנתיים על 2.7%. בהתייחס לציפיות לאינפלציה ריבית בנק ישראל במונחים ריאליים נמוכה מאחוז אחד, ולהערכתנו זה אומר שבהחלטה הקרובה או בזו שלאחריה הריבית תעלה כבר ל- 4.25%. השווקים מגלמים עתה ריבית של כ- 4.5% בסוף השנה".