כלכלני הפועלים: נתוני התקציב שפורסמו מהווים דגל אדום

איש לא ציפה לירידה במדד המחירים ליצרן של ארצות הברית אבל זה בדיוק מה שקרה. מה שיכול להצביע על בלימת האינפלציה והורדת ריבית (שתשפיע בתורה גם על השקל שלנו). אבל מאידך, מדד המחירים לצרכן, דווקא עלה בדצמבר האחרון ב־0.3% כשמרבית התחזיות העניקו לו תקרת עלייה של 0.2% בלבד. מה שהביא לעלייה בתחזית האינפלציה השנתית, כך שלא בטוח שהפד ימהר להוריד ריבית (שוב. מה שישפיע גם על השקל שלנו).

בסקירה השבועית של כלכלני בנק הפועלים, הם מצביעים על המאמץ המרתוני של האוצר לבלום הורדת דירוג אשראי לישראל. "נתוני התקציב לשנת 2023 שפורסמו בשבוע שעבר הם דגל אדום מבחינת משרד האוצר – הגירעון השנתי זינק לרמה של 4.2% מהתוצר כשתחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על 2.8% עם סיכון לאינפלציה גבוהה יותר. העסקאות בשוק הנדל"ן עלו בנובמבר, אבל קשה להאמין שהסנונית תפרח בחודשי החורף. מיתון הביא לירידה חדה ביבוא הסחורות וירידה בגירעון המסחרי. התחזית לגירעון גבוה וריבוי הנפקות בשוק המקומי מביאים לתהליך בו פרמיית הסיכון שתומחרה בעיקר באג"ח הנסחרות בחו"ל זולגת לתמחור של האג"ח המקומיות. ההכנסות ממסים בחודש דצמבר היו נמוכות ב- 8.5% לעומת דצמבר שנה שעברה, נתון שמשקף ירידה בפעילות הכלכלית וכן את השפל בפעילות בנדל"ן".

היום (ראשון) ממשיכה הממשלה בדיוני התקציב לשנת 2024 שמחייב עדכון לנוכח השפעת המלחמה בדרום ובצפון. כלכלני הפועלים סבורים כי "הממשלה צפויה לאמץ יעד גירעון גבוה, כנראה סביב 6.5% מהתוצר, עם תוואי פוחת בהמשך. הבור התקציבי הוא גדול – בצד ההוצאות ההערכות הן לגידול של כ־40 מיליארד שקל בגין המלחמה, וירידה במסים של כ־25 מיליארד. אלו לא סכומים שניתן לקצץ באמצעות קיצוצים רוחביים או העלאות מסים, אבל כל מסע מתחיל בצעד קטן, ולצעדים הקטנים עשויה להיות השפעה על תפיסת הסיכון של המשקיעים וחברות הדירוג. חלק מהצעדים שמוצעים, כמו הגדלת שיעור המע"מ באחוז החל משנת 2025, נועדו לשדר לחברות הדירוג נכונות פוליטית גבוהה להתמודד עם המצב, זאת מבלי להכביד על משקי הבית והעסקים בתקופה הנוכחית. ההסתכלות על הגירעון כאפיזודה זמנית כמו בתקופת הקורונה, היא פחות רלוונטית לתקופה הנוכחית – זה אירוע ייחודי לישראל, הריביות גבוהות, הוצאות הביטחון הולכות לגדול באופן קבוע, והסיכויים שנראה זינוק בהכנסות ממסים ביום שאחרי אינם גבוהים. זה אומר שהגירעון המבני של המשק הוא גבוה, קשה לאמוד את גובהו, אבל ברור שזה יצריך שינויים במדיניות".

במקביל, נשמעים לא מעט קולות שקוראים לממשלה להעלות משמעותית את יעד הגירעון. אלה אומרים כי יחס החוב־תוצר של ישראל הוא מהטובים בעולם. ולא יקרה דבר אם ישראל תרשה לעצמה למתוח מעט את רצועת החוב כדי לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה. כלומר, במקום להעלות מיסים, להפחית את תשלומי החוב של הממשלה למשך שנה-שנתיים ובכך לרווח מעט את החנק לתוכו נכנסה כלכלת ישראל ותקציב המדינה. לכולם ברור שהעלאות מיסים משפיעות בסופו של דבר על האינפלציה, מה שמשפיע על הריבית וגוזר חנק על הצמיחה. מה שמשפיע על הכנסות המדינה ממיסים ועל הגירעון, ועלול להשפיע על דירוג האשראי ויחס החוב־תוצר וחוזר חלילה.

כלכלני פועלים סבורים שבנק ישראל ימתין עם הריבית עד שבנקים מרכזיים נוספים יצטרפו. מאזן הסיכונים לא יאפשר הפחתת ריבית נוספת בפברואר, זאת לנוכח הגירעון הגבוה וסיכוני האינפלציה. בחודש האחרון ראינו התמתנות ניכרת בציפיות להפחתת ריבית, זאת למרות שהריבית הופחתה בפועל. המסר שלווה להחלטת הריבית והפיחות בשער השקל כנראה אחראים לזה. השווקים מתמחרים עתה ריבית בשיעור של כ־3.5% בסוף השנה, כלומר ירידה של אחוז. "אנו סבורים שנוכח הגירעון התקציבי הגבוה הפחתת הריבית תהיה אפילו מתונה יותר", כותבים כלכלני הפועלים בסקירתם.